קיצוצים בתקציבי החינוך המיוחד וכיתות שירות חינוך ורווחה לקראת תשפ"ז

שאלת המשך או לענות? לא חוזר, טיוטה. יש דיון. עוד לא יצא חוזר, זה מה שהתכוונתי. נתנו להם כוונות, בדיקות, מה אנחנו בוחנים. עוד לא יצא חוזר. אז אנחנו מדייקים את התקציב ונותנים איפה שצריך ולא איפה שלא צריך. אז אני אענה מהארוך לקצר. אני לא יודע, נתחיל עם הקצרים, זה מהקצר לארוך. לגבי המכרז בחברה הבדואית, אני יודע שיצא מכרז, אני לא מכיר בדיוק מה קרה מאז. אני אבדוק, אתן לך תשובה. אני לא מתערב במכרזים, אבל אני יודע שיצא. אני לא יודע מה קרה, אני אבדוק, אני אתן לך תשובה. אז זה היה קצר. לגבי קריית שמונה, העלית כמה שאלות, וקודם כול, חד-משמעית, החינוך – בכלל, האתגרים בקריית שמונה הם סופר-סופר-משמעותיים, בטח בתקופה הזו, שיש מצד אחד ניסיון לחזור לשגרה, ומצד שני פעילות עזה, נקרא לזה, בגזרת המלחמה, אף אחד לא מסתיר את זה, כולל מה שתיארת מהיום. אני יכול לומר לך שמבחינת הנחיות משרד החינוך, אנחנו בעניין הזה, בכל מה שקשור להתגוננות, פועלים לפי הנחיות פיקוד העורף, והשאלה שם זה פיקוד העורף ופיקוד צפון, שהם אלה שמשקפים את ההנחיות הביטחוניות, אני לא רוצה להיכנס לגזרה הזו. אני כן רוצה לדבר על מה שאמרת על צמצום פערים. בעצם, כמו שאמרת, כבר אחרי הפינוי והחזרה המורכבת ומה שעוברים השנה, אנחנו ממשיכים לתמוך בקריית שמונה לכל אורך הדרך, לא מסתכלים לא על פוליטיקה ולא על כלום, הכול למען הילדים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ראש העיר, עם כל הגורמים הרלוונטיים. אני יכול לתת לך שתי דוגמאות טובות, שאולי רק ייתנו קצת אור: האחת היא תוצאות הבוגרים של קריית שמונה, בית ספר דנציגר, שמן הסתם את מכירה, וראית את הפרסום על שנה שעברה. אז אני שמח לבשר, היושב-ראש, שבוגרי קריית שמונה, מבחינת זכאות לבגרות וסוג הבגרות, שיפרו את התוצאות שלהם בצורה יפה בכמה אחוזים מעל מה שהיה בעבר, למרות המלחמה. זה נעשה כמובן עם הרבה הקלות, עם תמיכה, עם בוטקאמפ, הרבה מאוד מאמצים, זה לא קורה מעצמו, אבל האמירה שבוגרי י"ב של קריית שמונה, תוצאות הבגרויות שלהם יותר טובות משנה לפני כן, חשוב שהיא תיאמר, והיא מראה שאנחנו לא מזלזלים. ההפך, אנחנו משקיעים, ומשקיעים הרבה, ביחד עם הרשות המקומית. נכון, אז אני אומר, בואו ניכנס רגע לפרופורציות. ואני אגיד לך, סתם דוגמה לשאלתך על עוד מקרה, שפנה אליי ראש העיר באירוע שמקשה על העיר. הם ירדו מתחת לתקינה בכמה גנים – לא יודע אם את מכירה – אמרתי לו, אנחנו לא נסגור אף - - - אמרתי לו, לא נסגור אף גן בקריית שמונה. לא נסגור אף גן בקריית שמונה, ולבקשתו, התמונה החינוכית שהוא ביקש, איתה הוא ירוץ לפתיחת השנה. ולכן, כמסר כללי לגבי קריית שמונה אני יכול לומר לך, כיו"ר המל"ג, כמי שהוביל השקעה של כ-600 מיליון שקלים בקריית שמונה בשלוש השנים הקרובות, בהקמת אוניברסיטה, שזה יעד מרכזי לשיקום הגליל והעיר עצמה, הדברים האלה קורים. אני אמרתי שזה יקרה כשהעיר הייתה מפונה, והלכתי והייתי שם בקריית שמונה, ואמרו לי: תגיד לי, על מה אתה מדבר, אין פה אף אחד. אז אני מאמין באנשים של קריית שמונה, אני יודע את האתגרים הקשים שהם עומדים בפניהם ואת הקושי היום-יומי, כמו שתיארת עכשיו בחג השבועות. אנחנו מחויבים לעזור ולתת ולחזק, ומשרד החינוך עומד לימינה של העיר קריית שמונה בכל הכוח. אני רוצה לעבור לשאלה האחרונה, לגבי נושא החינוך המיוחד וועדת שפירא. אני רוצה להתייחס גם טיפה, כי זה לא רק החינוך המיוחד. בעצם, ועדת שפירא מדברת על החינוך ולעשות משוואה חדשה בחינוך. אנחנו ראינו לאחרונה כל מיני פרסומים על תוצאות מבחני מיצ"ב שנעשו, ואני חייב לומר לך שאני חייב לפתור את נושא הפער המקצועי שקיים בעניין הזה. זאת אומרת, משרד החינוך טוען – האנשים המקצועיים, המפמ"רים, ראשי המינהלים – שהטעות הקשה שעשו במיצ"בים האלה, שכתבו עליהם – בין השאר, יש עוד הרבה דברים, אבל סתם דוגמה קטנה – כתבו לילדי כיתות – רגע, אני אשאל אתכם, אם כתוב על מבחן ש"מבחן זה אינו נושא ציון", אתם נשארים בכיתה ועושים את המבחן או סוגרים ויוצאים החוצה לשחק כדורגל? משחקים כדורגל? צדיקים, יש פה חצי-חצי. אז אחת הטענות הקשות – אני לפחות, אתם יודעים מה, אני לא שואל אתכם – כשאני הייתי בגיל הזה, אולי גם אתה, היושב-ראש, כשהייתי מקבל מבחן מיצ"ב והיו כותבים לי בגדול "מבחן זה אינו נושא ציון" – ואללה, לא נושא ציון, לא רלוונטי – הולך לשחק עם החברים. זו טענה לא שלי, זו טענה של משרד - - - יש גיטרה בבית ספר? הייתה לך? אז מה זה משנה, אז היית נשאר ללמוד. כן, זו טענה אחת. יש טענות רבות אחרות. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח המקצועי, אבל את הוויכוח המקצועי הזה אנחנו נפתור. ראיתי שמנסים לקחת את זה לוויכוח פוליטי, ואמרתי: אני ממנה את פרופ' עמי מויאל, איש יקר עם הרבה מאוד זכויות, הוא ייכנס וייתן מענה. בסוף חשוב לי לומר שאני דווקא רואה את ההפך: אני רואה איך המערכת – למרות המלחמה והקשיים, יש לנו השקעות עצומות, תוכנית "ישראל ריאלית", בדיוק במקצועות האלה. איפה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו היא בפער שנוצר בין הכיתות היותר-גדולות והעמוסות לבין כיתות החינוך המיוחד, שקצת מייצרות מעין הסללה של תלמידים שהולכים לכיוונים האלה. ואז אנחנו מוצאים את עצמנו משקיעים יותר ויותר בכיתות קטנות, ופחות בכל החינוך. זו המטרה של המלצות ועדת שפירא, שאימצתי אותן. המשמעות שלהן – הקטנת כיתות לכ-20 ילדים בכיתה, הם דיברו על 19, אלו המספרים שאנחנו רוצים להוביל; לעבור לחמישה ימים. ויש שם עוד הרבה מאוד נושאים. זה אירוע מורכב. אני תומך בהן, הצגתי אותן בממשלה, הקמנו צוות שבנה יחד עם משרד האוצר תשתית להוביל את זה, ואני בשיח עם ראש הממשלה, שמתווה החינוך לקדנציה הבאה – הינה, אולי אני חושף לכם קלפים, למתחרים הפוליטיים שלנו – אנחנו בליכוד נוביל את המסר הזה של ניו דיל בחינוך, עם כיתות של 20 ילדים בכיתה ועם השקעה גדולה מאוד וחיבור של הרבה מאוד מהמסגרות, כדי שכל הכסף ילך לאותן כיתות, לאותם מורים; יש פה מעבר לחמישה ימים, יש פה הרבה מאוד נושאים שצריך לעשות. זה נעשה ביחד עם האוצר. אני חייב לומר לך: אם שאלת מה עיכב אותי עד עכשיו – זה האוצר. האוצר טען כל הזמן שהתוכנית הזו לא ריאלית, לא ניתן לממש אותה, ויש בה בעיות. אנחנו צריכים לעשות את זה יחד עם המורים, לקראת הסכם השכר עם יפה בן דוד בסוף השנה. יש פה הזדמנות גדולה למערכת החינוך, אני מתכוון להוביל אותה ולממש אותה.