תודה רבה, אדוני השר. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש – אדוני השר, חבל שניצלת את הבמה כדי לתקוף את התקשורת בפעם אני לא יודע כמה. אני קצת מופתע שלא הזכרת את השמאל - -
- - ואת גלי בהרב מיארה. אבל אם נדבר ברצינות, אני רוצה להתייחס לשני מהלכים שהזכרת, שבמהלך הראשון אנחנו כאופוזיציה היינו בעד ותמכנו ברפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אני רק רוצה להזכיר שהתחלנו את זה עוד בממשלה הקודמת, עם שרת הכלכלה הקודמת אורנה ברביבאי.
אבל המהלך השני, הסל של ישראל – עם כל הכבוד, אפשר לתמוך, אפשר להתנגד, אפשר לכנות את זה בכל מיני שמות ומאפיינים, מהלך אסטרטגי זה לא. ואני דווקא מצפה ממך כאיש עסקים שקצת מבין במהלכים הללו, לא לכנות את המהלך הכושל הזה, בעיניי, מהלך אסטרטגי, כי אסטרטגי הוא לא, בכל מקרה. במבחן התוצאה, שלוש וחצי שנים – ביוקר המחיה נכשלתם. תודה.
140 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.