קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, לפני שאני אתחיל בנימוק ההצעה לסדר-היום, אני רוצה לומר לכם משהו, וזה כנראה לא ישפיע על אף אחד מול הכיסאות הריקים האלה. לפני כמה דקות הפלתם את הצעת החוק שלי, שקבעה דבר מאוד פשוט: לדחות מועדי תשלום – מועדים, זה לא היה עולה השקל למדינה – מועדי תשלום למילואימניקים בזמן שהם בשירות מילואים פעיל. על זה אתם אמרתם היום למילואימניקים: לא סופרים אתכם, אל תשגעו אותנו. בעזה, בלבנון, תרימו טלפונים שירדפו אחריכם, תשלמו למדינה. איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים, למילואימניקים שאתם שלחתם לא להגיד שאין בעיה? אין בעיה. תנשמו. תנשמו, ניתן לכם דחייה של 30 יום.
עכשיו, למה זה מעצבן אותי? כי כשהעליתי את הצעת החוק הזאת לפני חודש, אז באו חבורת הממשלה העלובה הזאת, ואמרו לי: רון, אנחנו חושבים שאתה צודק. תן לנו חודש לנסות למצוא לזה פתרון. אמרתי: איזה פתרון? אין מקור תקציבי. למה אתם צריכים פתרון? אז הם הצליחו לחרטט אותי חודש. אחלה. אבל את מי אתם דופקים? אתם דופקים את המילואימניקים שלנו, את המילואימניקים, שצריכים לרוץ ולחפש קליטה על גגות של מבנים בשביל לדבר עם איזו רשות מקומית כי הם קיבלו דוח או כי הם לא שילמו ארנונה לעסק שלהם. תתביישו לכם. תתביישו, חבורה של מופקרים משתמטים.
ומפה לשם אני רוצה לדבר על החג הקרוב שהולך לבוא עלינו לטובה. מישהו שם לב למחירים בסופר? מישהו שם לב לעלייה הדרמטית שמדברים עליה פה במשך ארבע שנים? ארבע שנים עושים פה ועדות על יוקר המחיה. מה עשיתם עם זה? שבועות בפתח, מחירי הגבינות קופצים בעשרות אחוזים. אנשים צריכים עכשיו להתבלבל ולהחליט אם נקנה גבינה כזו או גבינה כזו. ואתם יושבים פה אטומים ומשחקים משחקים פוליטיים בממשלה שכבר נגמרה. אין יותר ממשלה במדינת ישראל. אין יותר כנסת במדינת ישראל. האירוע נגמר.
עכשיו יש לכם אפשרות – האם בזמן הקצר מאוד שנשאר לכם תעשו משהו טוב עבור מדינת ישראל או שתמשיכו לגזול את כספי הציבור, תמשיכו עם הקומבינות, תמשיכו עם השחיתויות? ולמה? הרי אתם יודעים שזה נגמר. זהו, אין יותר בשביל מה להיות פה. אין לכם רוב להעביר כלום. כל החוקים שעלו היום – משכתם אותם. למה משכתם אותם? כי אין לכם רוב להעביר אותם. את החוקים שאתם כן תעבירו היום, אתם תעבירו כי אנחנו החלטנו שתעבירו אותם. כי מי שעכשיו מנהל את האירוע זה האופוזיציה. אז לפחות, לפחות, קצת כבוד עצמי. תעמדו מול הציבור, תגידו להם את האמת. תגידו: נכשלנו, לא הצלחנו, אנחנו הממשלה הכושלת ביותר שהייתה פה מאז קום המדינה.
אני חייב לסיים, אדוני היו"ר, עם משהו שנגע בי באופן אישי. אתמול ראיתי תמונה, ראיתי תמונה של אשתו של ראש הממשלה לשעבר בנט ואת ליהי לפיד, עם עוגה יפה כזאת, עם קצף כחול, יפה, עם חיוך גדול. וליד זה הייתה עוגה של בן גביר עם חבל תלייה על העוגה. אני רוצה לומר לך, אדוני היו"ר, על זה הבחירות. הבחירות הן כי למדינה הזאת נמאס מהקיטוב, נמאס מהשנאה, נמאס ממה שעשיתם לנו, ואנחנו מחפשים את האור. הבחירות האלה יהיו בין טוב לרע, והטוב ינצח.
אדוני, משפט לסיום. אין לי כיפה, אבל ברוך שפטרנו מעונשו של זה.
491 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.