יום האחדות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בהמשך לדברים, אדוני היושב-ראש, חבריי, חברותיי, רק בכנסת אנחנו מתפלאים ומתמוגגים מזה שבני אדם שחושבים אחרת יודעים לשתף פעולה. זה קורה יום-יום, שעה-שעה במקומות עבודה, בהגנה, בעבודה, בשלום.

תראו, יש במקורותינו את הפסוק הידוע "חושך שבטו שונא בנו", אז נגיד שבמונחים של המאה ה-21 לא מרשים להרביץ, אבל חזקה על הורים במאה ה-21 שהם אוהבים את בניהם, ו"הוכיח תוכיח" את בנך, את תלמידך, את שותפך הוא כלל יסוד. תולדות האנושות הן הניסיון המתמיד, החיפוש המתמיד, לאיזון בין האישי לבין הקבוצתי; בין לכידות השבט שלנו, המשפחה שלנו, העם שלנו, לבין חיפוש עקבי, אמיץ, חרוץ, אחר מכנה משותף עם קבוצות אחרות, עם יישובים אחרים, עם קהילות אחרות, עם בני אדם אחרים. בכל אחד מאיתנו, בכל זוג, בכל קהילה, בכל מדינה, יש צד ששם דגש על "ויהי מחננו טהור", על ההתבוננות פנימה – במונחים של המקום שאני בא ממנו, מהתנועה הקיבוצית, דגניה, אם הקבוצות, הייתה קבוצה קטנה, "השיבולים פנימה", מתמקדים בעשייה המקומית, ומפה האור יזרח החוצה – לבין "כולנו רקמה אנושית אחת", חיפוש המשותף. הקיבוץ המאוחד, עין חרוד, גדל, משתנה כל הזמן, קולט – דלתנו פתוחה לכל נערה ונער, ככה אמרנו.

בדרך כלל האחדות, חבריי וחברותיי, לא חשובה רק לחוסן ולאווירה הטובה, אלא היא גם כלי להשגת החלטות יציבות בנות-קיימה. הקונסנזוס שמושג על ידי כבוד הדדי, על ידי הקשבה, על ידי הבנה מה הן ציפורי הנפש, מה חשוב לבן השיח שלך ולבן הפלוגתא שלך – יש לזה חשיבות אדירה, משום שזה מאפשר לנו להגיע להחלטות ראויות, יציבות, שיחזיקו גם אל מול שינויים אישיים ושינויים שלטוניים.

שוב, אני בא ממקום – מאגודה שיתופית, במקרה הזה מקיבוצים, שעשו שינויים מרחיקי לכת באורחות החיים שלהם, והם עשו את זה אחרי שקיבלו החלטות ברוב אדיר של 70%, 75% – במונחים של כנסת, זה 90 חברי כנסת שמתאחדים. אנחנו מחפשים – כשאומרים "רחב" זה 70%, כן? החלטות דרמטיות זקוקות להסכמות רחבות, לאחדות, לא לאחידות; להחלטות שמתקבלות אחרי שיח מכבד. וחשוב לומר ולחדד: לשיח משותף כזה אנחנו באים – כל אחד מאיתנו, כל הצדדים – עם מטען ערכי, עם ציפורי נפש, ומחפשים את השילוב, מחפשים – הינה, החיבוק היפה שאנחנו רואים פה מאחורה מבטא את העניין. באים כולנו, כל אחד עם המטען הערכי שלו, ובכל אופן מחפשים איך הם מתמודדים, איך מתקדמים, איך מקבלים החלטות שתהיינה יציבות לדור הבא לפחות.

כך אני מרשה לעצמי לומר שבנושאים שעומדים על סדר-היום אני משוכנע שרק שיח מכבד, שיודע שגם לאחר יש ממש חשיבה בדברים שלו, שלא מבטלת את עוצמת הדעה שלך, כך אנחנו צריכים להגיע לרפורמות, לשינויים נכונים במערכת המשפט, לשוויון בנשיאה בנטל, בחלוקה הוגנת של התוצר שלנו, התוצר הלאומי הגולמי, ולהכרעות צבאיות ומדיניות שדורשות תעצומות נפש, בין אם על ידי הקרבה ובין אם על ידי ויתור ופשרה.

ישראל, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, היא דוגמה יוצאת דופן. השנים הללו, האחרונות, מעידות על כך עדות מוחצת – שילוב נדיר בעולם, ואולי בהיסטוריה, של משפחה, של שבט, של קבוצת אנשים שלא יודעת ומופתעת מכמה לכידות וחוסן פנימי יש לה, ובין חברה מתקדמת בחזית המדע והטכנולוגיה. בדרך כלל אנחנו – המדינות, הקבוצות, התאגידים – מחולקים בין מי שהוא שבט, משפחה, לבין מי שהוא חזק טכנולוגית. אצלנו זה ביחד, וזה מחזק אחד את השני. אנחנו לא נוכל, במקום שבו אנחנו נמצאים גיאוגרפית והיסטורית, אלא לשמור הן על קדמת המדע והטכנולוגיה והן על אחדות – שלא מתוך אחידות, אבל מתוך כבוד הדדי. תודה רבה.