יום האחדות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנו מציינים היום כאן בכנסת ישראל את יום האחדות, שזכיתי כיו"ר ועדת החינוך לפעול לקידומו ולאשרו כאן בכנסת לקריאה שלישית.

זהו יום שנולד לזכרם של שלושת הנערים הקדושים: גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, השם ייקום דמם, שנחטפו ונרצחו בשנת 2014, שבאותם ימים קשים הצליחו לאחד אומה שלמה. אני זוכר בהחלט את אותם ימים, אדוני היושב-ראש – 18 ימים של חיפושים, 18 ימים שבהם עם ישראל היה כולו מאוחד. אף אחד לא שאל אם אותם נערים הם ימניים, שמאלנים, דתיים או חילוניים, אשכנזים או ספרדים; עם ישראל היה עסוק בתפילה ובתקווה למציאתם המהירה.

חוק יום האחדות, שאושר בכנסת והפך ליום ממלכתי בלוח השנה של מדינת ישראל, נולד להזכיר לכולנו שהכוח הבלעדי של עם ישראל הוא קודם כול ביכולת שלנו להיות עם אחד. בשנים האחרונות – לצערנו, במיוחד בשנתיים האחרונות – מחלוקות, גם אם לגיטימיות, הפכו לשסע, וויכוחים הפכו לשנאה. אדוני היושב-ראש, אחת הסיסמאות המוכרות ביותר מהמלחמה האחרונה היא "ביחד ננצח". רבים נוטים להסתכל על זה כעוד סלוגן מוצלח, אבל אני אומר לכם, זה לא. זו האמת. כי רק ביחד נוכל לנצח. עם ישראל שרד אלפי שנים, כי כאשר הוא נדרש לעמוד יחד, זה לצד זה, להתלכד ולחיות ביחד, הוא ידע לעשות זאת.

חבריי חברי הכנסת, אחדות איננה אחידות. אנחנו לא צריכים לחשוב אותו הדבר, ואף מותר וצריך שנהיה חלוקים עם דעות שונות. אבל יש דבר אחד שאסור לנו לשכוח: כאשר אנחנו יחד, מלוכדים, אין אף אחד שיכול עלינו. דווקא בתקופה זו, לאחר האסון הנורא של טבח 7 באוקטובר והמלחמה שלצערנו עדיין גובה מאיתנו מחירים כבדים, כולנו מבינים עד כמה האחדות היא צורך קיומי.

בתקופה זו ראינו אזרחים פותחים את בתיהם, ראינו מתנדבים, אנשי חסד, רופאים, לוחמים, משפחות שכולות ופצועים שהתעלו מעל כל המחלוקות למען עם ישראל. זהו הרגע שבו מתגלה הנשמה האמיתית של העם היהודי.

חברים, לצערי, גם היום יש מי שמנסים להרוויח מהפילוג בינינו ועובדים שעות נוספות על מנת לפלג בינינו ולקרוע את החברה הישראלית כולה. לכן, האחריות שלנו, של חברי הכנסת, של שרים, היא גדולה פי כמה. הציבור כולו מסתכל עלינו, ויותר מכך – הנוער, דור העתיד, מסתכל עלינו. היום הזה מזכיר לנו את האחריות שלנו כחברי כנסת; לא רק האחריות שלקחנו על עצמנו לחוקק חוקים, אלא האחריות לתת דוגמה אישית למען דור העתיד. אחריות לחיות באחדות אמיתית.

אנו נמצאים כעת בימי ספירת העומר. בימים אלו נפטרו 24,000 תלמידי רבי עקיבא, וזה מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. בתקופה הזו עם ישראל נוהגים מנהגי אבלות דווקא כדי לתקן את אותו פגם של חוסר הכבוד בין האחד לשני. גם בוויכוחים כאן, בבית הזה ומחוצה לו, ראוי שנשמור על כבוד האחד של השני, נדבר בכבוד, נתנהג בכבוד, נלמד גם להקשיב לדעות שאינן מתאימות לנו ונהווה דוגמה החוצה לאזרחי ישראל שצופים בנו, כמו משפחותיהם של גיל-עד, נפתלי ואיל, השם ייקום דמם, שבחרו מתוך הכאב הפרטי שלהן להצמיח אור גדול לכלל ישראל. במקום להנציח רק את האובדן, הן בחרו להנציח את החיבור בין כלל חלקי העם. וזה המסר הגדול של היום הזה: אנחנו עם אחד. עם שעבר מלחמות ומשברים וממשיך לעבור מלחמות ומשברים, אבל תמיד קם מחדש כי ידע להתחזק ולהחזיק ב"ביחד". נזכור תמיד שהמחבר בינינו גדול בהרבה ממה שמפריד בינינו.

אסיים בתפילה שנזכה לראות את עם ישראל ממשיך לעמוד יחד באהבת ישראל, סביב תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל, בעזרת השם. והחוט המשולש לא במהרה יינתק. תודה רבה.