קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו היא כזאת שמחייבת אתכם רגע להקשיב. כשעמדה פה יו"ר הוועדה ודיברה על ההסתייגות, אני רוצה שתבינו מה ההסתייגות אומרת. תקשיבו רגע, תהיו רגע בפוקוס: ההסתייגות אומרת שאנחנו נשווה בין הזכויות של העובדים במגזר הציבורי לבין אלה של העובדים במגזר הפרטי. כרגע הממשלה והכנסת יוצרות שני מעמדות: מלכים ועבדים. אי-אפשר לאפשר את זה. אנחנו לא נוכל ללכת לישון היום בלילה ולקום מחר בבוקר לחגוג את חג הפסח כשנדע שכל העצמאים במדינת ישראל מקבלים 25% פחות בשכר שלהם, שכל העצמאים במדינת ישראל מקבלים אלפי שקלים פחות במשכורת שלהם. למה? כי סגרו איזה דיל, שאלוהים יודע מאיפה הביאו אותו, בין ההסתדרות לבין האוצר, בלי שאף אחד היה מעורב.
אז אם לכנסת הזאת יש טיפה עמוד שדרה, טיפה אכפתיות, לא אמור להיות לכם אכפת מאיזה דיל שסגרו במחשכים, בלי לערב את הוועדה ובלי לערב את הכנסת, עם האוצר. עכשיו זו ההזדמנות שלנו להראות לעם ישראל שאנחנו רואים אותם, שאנחנו רואים את השקופים, שאנחנו רואים את העצמאים, שאנחנו רואים את כולם. ההצבעה בעד ההסתייגות אומרת שאנחנו עושים חסד עם עם ישראל בתקופה הכי קשה להם.
אני לא יודע אם אתם יודעים, השנה זו שנת שיא בגיוס תרומות לנזקקים, שנת שיא בעזרה, בערבות הדדית. עכשיו יש לכל אחד מאיתנו את האפשרות לעשות חסד עם כל עם ישראל. אומרים, אדם קונה את עולמו בשעה, אז לכם יש הזדמנות לקנות את עולמכם בדקה. תצביעו בעד העצמאים, תצביעו בעד העסקים הקטנים, תיתנו תקווה אמתית לעם ישראל רגע לפני החג. תודה רבה, אדוני.
242 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.