קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת, אזרחי ישראל, רגע לפני פסח אני מתכבדת להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמעגנת את ההסדר לתשלום דמי אבטלה לעובדים שנמצאים בחופשה ללא תשלום בשל מצב הלחימה בתקופת מבצע שאגת הארי.
הצעת החוק הובאה לוועדה בראשותי וכללה מתווה שהתבסס רובו ככולו על הסדרי חל"ת קודמים שנקבעו במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא. הוועדה דנה במהירות אך ביסודיות, וזאת על מנת להבטיח שהמתווה יאושר בהקדם ויאפשר תשלום דמי אבטלה לעובדים מוקדם ומהר ככל האפשר. יחד עם זאת, במסגרת דיוני הוועדה הכנסנו כמה תיקונים על מנת לשפר את ההסדר ולהפוך אותו להסדר טוב יותר ומותאם יותר. כפי שאמרתי גם במסגרת דיוני הוועדה, ההסדר אינו מושלם, אך הוא נותן מענה ומאפשר תשלום לעובדים שנאלצו להיעדר מהעבודה במסגרת ימי הלחימה ולא מקבלים שכר. כן נאמר, מה שכנראה כולכם מסכימים, שיש לחוקק בזמן שגרה את חוקי החירום ולא בזמן חירום. לכן, בלי נדר, או במהלך הפגרה או בכנס הקיץ הקרוב אקיים דיון עומק על נושא החל"ת הגמיש, ובכלל אם החל"ת והאבטלה הם הדרך הנכונה ביותר לפצות על אובדן ימי העבודה.
וכעת לגוף הצעת החוק. להלן העקרונות העיקריים של המתווה: 1. דמי האבטלה ישולמו לעובד שעבודתו הופסקה בתקופה הקובעת שנקבעה החל מ-28 בפברואר 2026 ועד 14 באפריל 2026, עם אפשרות של שר האוצר ושר העבודה באישור הוועדה להאריך את התקופה עד ליום 14 במאי 2026. אציין שבוועדה הארכנו את תקופה, שבהצעת החוק המקורית הייתה אמורה להסתיים מחר. 2. דמי האבטלה ישולמו לעובד שעבודתו הופסקה, בין שפוטר על ידי מעסיקו ובין שהוצא לחל"ת על ידי המעסיק לתקופה של עשרה ימים ברצף. הצעת החוק המקורית דרשה תקופה רצופה של 14 יום לפחות. במהלך הדיונים דרשתי להוריד את מספר הימים על מנת להקל את התנאים ולאפשר ליותר עובדים לקבל את התשלום, גם אם נעדרו מעבודתם בתקופה קצרה זו. בנוסף, בהצעת החוק המקורית הדרישה הייתה שההכללה תהיה רק ביוזמת המעסיק. דרישה זו מקשה מאוד, בייחוד במצבים שבהם למעסיק אין אינטרס להוציא את העובד לחל"ת. מצבים אלו נפוצים בעיקר לגבי עובדים שעתיים, שהמעסיק יכול שלא להעסיק אותם בפועל, אך הוא לא מעוניין להוציא אותם לחל"ת, כדי לשמור אותם במצבת העובדים למקרה שיצטרך להעסיק אותם בכל זאת, וממילא הוא לא יצטרך לשלם להם שום שכר שהוא כשהם יושבים וממתינים. לפיכך דרשנו, קיבלנו והוספנו את האפשרות כי היציאה לחל"ת תתאפשר גם ביוזמת העובד, כלומר, עובד שלא יוכל להגיע לעבודה יוכל לצאת מיוזמתו לחל"ת ולא להמתין למעסיק שייזום את הוצאתו לחל"ת. זה אחד התיקונים החשובים ביותר שהכניסו את העובדים השעתיים לתוך החוק.
3. ההצעה כוללת גם הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה הנדרשת על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה. על פי המוצע, תקופת האכשרה לגבי כלל המבוטחים תקוצר מ-12 חודשים לשישה חודשים. בנוסף ההצעה קבעה תקופת אכשרה מקוצרת יותר של שלושה חודשים בלבד לגבי אדם עם מוגבלות וחיילים משוחררים. במסגרת דיוני הוועדה הוספנו עוד כמה קבוצות שבהן תידרש תקופת אכשרה מקוצרת של שלושה חודשים בלבד, ובהם פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה מאז 7 באוקטובר 2023, בני הזוג שלהם, ומי שפונה מביתו בשל פגיעה בתקופת הלחימה הנוכחית.
עיקרון 4: במסגרת הצעת החוק נקבעה גם הוראה כי מי שהיה בחל"ת בתקופת עם כלביא והוא סיים את כל מכסת ימי האבטלה המגיעים לו יוכל בכל זאת ובכל מקרה לקבל דמי אבטלה במסגרת שאגת הארי, והתקופה המרבית לתשלום דמי אבטלה תוארך ביחס אליו – שוב, גם חידוש שחידשנו, חשוב ביותר.
5. הצעת החוק כוללת כמה תיקונים חשובים גם ביחס לחוק עבודת נשים ובהם: א. הוראה שלפיה אישה שיצאה לחל"ת וילדה בתקופת החל"ת תהיה זכאית לדמי הלידה גם אם לא צברה לפני החל"ת את תקופת האכשרה הנדרשת. התקופה החסרה תושלם מימי החל"ת, ככל ששהתה בחל"ת תקופה מספקת; ב. הוראה נוספת קובעת כי ימי החל"ת כעת לא ייספרו במסגרת התקופה המוגנת מפני פיטורים לגבי נשים לאחר תקופת לידה והורות, כלומר, ההגנה על אותן נשים תוארך, והן לא תיפגענה מהיציאה לחל"ת.
6. ההסדר כולל גם מענק מיוחד בגובה דמי האבטלה למבוטחים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת בתקופת הלחימה ואינם זכאים לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי בשל גילם.
עיקרון 7. סעיף חדש וחשוב שהוספנו במסגרת דיוני הוועדה ולא היה בהצעת החוק המקורית נוגע ליציבות והרצון שלנו למנוע עד כמה שאפשר חוסר ודאות. הסעיף קובע כי אם חלילה יהיה מצב לחימה נוסף עד סוף שנת 2027, שר האוצר ושר העבודה יוכלו בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה, להחיל את הסדר החל"ת הנ"ל לגבי אותה תקופה חדשה. כאמור, סעיף זה מייצר ודאות ויאפשר, ככל שיהיה בכך צורך, להפעיל את הסדר החל"ת באופן כמעט מיידי עם פרוץ מצב לחימה חדש. מנגנון זה ייצר ודאות לכלל המשק, ובעיקר למעסיקים ולעובדים. כולי תקווה שלא יהיה בכך צורך ולא נזדקק לעשות שימוש בסעיף זה.
בהקשר זה אבקש להעיר כי המשברים שפקדו אותנו בשנים האחרונות בקורונה ובמלחמה הצריכו לחוקק בכל פעם מחדש הסדרי תשלום לעובדים. מדובר במצב לא רצוי, שמקשה מאוד על התנהלות המשק בעת משברים. לפיכך, כמו שפתחתי ואמרתי, אני וחברי הוועדה והצוות שלה סבורים שיש לשקול אפשרות לחוקק כהוראת קבע הסדר חל"ת או הסדר אחר שיקבע את הפיצוי לעובדים במצבים שבהם נמנע מהם לצאת לעבודה. בתוך כך יש לשקול גם לאמץ הסדר חל"ת גמיש יותר, שיאפשר לעובדים לשלב בין עבודה לבין צורכי הבית, המשפחה והילדים.
אסכם ואומר: ההסדר שבפניכם, שוב, איננו מושלם, אך יחד עם זאת, בשעות שבהן דנה הוועדה בהצעה, היא שמעה ביסודיות את כל מי שביקש להעיר הערות ולבקש שיוכנסו תיקונים להסדר. הוועדה תיקנה ושינתה את מה שהתאפשר במסגרת האילוצים, וההסדר שבפניכם הוא ההסדר החשוב והטוב שיכולנו לייצר שיאפשר לביטוח לאומי לשלם – בתקווה שיעשה כך מייד לאחר חג הפסח – לכל אותם עובדים שנבצר מהם להגיע לעבודתם בשבועות שחלפו.
עוד אציין שהמתווה – ואני מסיימת – הינו חלק ממתווה כולל יותר – וזאת תשובה לך, שוסטר. ראיתי שהיית פה, איפה הוא? אולי הוא כבר לא פה. הוא דיבר על כך שצריך לתת גם למעסיקים פיצוי. אז אני כן אגיד שהמתווה הזה הוא חלק ממתווה כולל יותר שחלקו האחר יועבר בקרוב, והוא נוגע לפיצוי העסקים והמעסיקים הן בשל ההוצאות הקבועות והן בשל הוצאות שכר, ככל שאותם עובדים לא הוציאו את העובד לחל"ת ונתנו לו שכר מלא. ולכן פה, בנקודה הזו, יוכלו המעסיקים להשלים את אותם חמישה ימים שהעובדים שלא יצאו לעשרה ימים אלא רק לחמישה יוכלו לקבל אותו.
אני מבקשת להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; לצוות אג"ת תעסוקה, אף שלא תמיד ראינו עין בעין בנושא; לצוות הוועדה היקר, ענת כהן שמואל, מנהלת הוועדה, אורית ארז, סגנית המנהלת, מעין בן עמי, רכזת תחום פרלמנטרי בכירה, שי מאיר גרשון, רכז תחום פרלמנטרי, מור גונשורוביץ, שהיא הדוברת של הוועדה; כמובן ליועצות המשפטיות, עו"ד נעה בן שבת, עו"ד ענת מימון, עו"ד יעל סלנט ועו"ד אילת וולברג; כמובן לצוות הלשכה שלי.
אני רוצה גם להודות לכל עובדי הכנסת ולכולכם - - -
להצעת החוק הוגשה הסתייגות וכן הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה.
1,101 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.