קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. גברתי היושבת בראש, יוזמת החוק שהצבענו עליו היום, חוק עונש מוות למחבלים, אזרחי ישראל, אני רוצה לומר לנציגי האופוזיציה שעלו כאן היום, התנגדו לחוק בסופו של דבר, לכם ולנציגי יהדות התורה, שגם הם חלקם התנגדו ונמנעו: ההשוואה שעשיתם כאן היום, כולל מה שאמר קודם מיקי לוי ואחרים, ועוד בשם היהדות – ההשוואה הזאת בין אדם שרצח אדם אחר, חבר או שכן, מסיבות כאלה או אחרות, לבין הרוצח שעליו אנחנו מדברים בחוק הזה - - -
חוק עונש מוות למחבלים לא עוסק, יסמין, ברוצח רגיל. הוא לא עוסק ברוצח רגיל.
הוא עוסק באדם, מיקי לוי, שלו היה יכול, לו רק היה יכול - -
- - היה רוצח אתכם, היה רוצח את כולנו, היה רוצח למעשה את כל בני העולם החופשי.
זה לא רוצח פלילי, מיקי לוי. זה לא רוצח פלילי.
הם רוצחים שבמעשיהם הוציאו את עצמם מכלל החברה האנושית. מה שאנחנו עשינו בחוק הזה, זה רק לשים את הפלומבה על מה שהם הגדירו את עצמם במעשה הזה. אלה אנשים אנטי-הומניים, אנשים שהיו רוצים להחריב את הכול. זו משימת חייהם. זה לא רצח מקרי, זה לא מישהו שהתחמם, זה לא מישהו שרב עם השכן שלו. אלה אנשים שזה הייעוד הדתי שלהם. זו האמנה שלהם. זו האמונה שלהם.
ולכן הפליליזציה שאתם עושים לרוצחים הללו, לתרבות הזאת – אגב, תופעה הרבה יותר רחבה מההתנגדות שלכם כאן לחוק. אנחנו אומרים את זה במהלך כל המלחמה. מה עושה המחלקה לדין בין-לאומי בצה"ל? היא עושה הפללה. איזה תהליכים? כאילו שמדובר בדין פלילי ולא בדיני מלחמה. אין אויב. אין תרבות של אויב. משווים את זה – סנהדרין נקראת קטלנית - - -
מה זה קשור? מה כל הדיונים האלה כאילו בשם היהדות? מה הם קשורים לחוק הזה? מה הם קשורים לרוצחים הללו? אין קשר. לא מתחיל. לא דומה.
ואנחנו, בתופעה הזאת של המחשבה הזאת, המחשבה הנואלת הזאת, כאילו מדובר בעבריינים פליליים, אנחנו מפקירים ככה את חיילי צה"ל, מפקירים את הביטחון של אזרחי ישראל.
עושים הפללה. עושים שיוך. עושים קישור.
מתייחסים לאויב כאילו מדובר באדם פרטי שבא לרצוח מישהו ולא אויב שבא לכלותינו.
ולכן ההשוואה הזאת מקוממת. החוק הזה, בניגוד למה שאמרה כאן מרכזת האופוזיציה, הוא חוק שעוסק בחיים. אפשר לדבר, אגב, על סעיפים בו.
אפשר לדבר על סעיפים שונים בחוק הזה. אפשר לדבר, אפשר להתווכח, וגם לי יש כמה הערות.
אבל החוק הזה לא עוסק במוות, הוא עוסק בחיים. הוא נועד להציל אותך, את החיים שלך, מירב, כמו את החיים של כל אזרח מפני האנשים, אוכלי המוות האמיתיים.
412 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.