תודה רבה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בלילה האחרון היו פה הרבה מאוד חיוכים. חבר הכנסת גפני חייך וחבר הכנסת דרעי חייך. והינה, עברו להן פחות מ-24 שעות, ויש פחות חיוכים. יש פחות חיוכים כי עצרנו את המחטף.
היה פה ניסיון גנבה של מאות מיליוני שקלים ממעמד הביניים הישראלי, ממשרתי מילואים, מאותם חיילי צה"ל שמשרתים היום בדרום לבנון, מהשכירים שעדיין לא קיבלו חל"ת, מהעצמאים שחודש אחרי פרוץ המלחמה עדיין לא קיבלו שקל פיצוי ולא יקבלו לפני חודש מאי, כנראה. היה פה ניסיון של גנבה ועצרנו אותו, ועכשיו יש הרבה פחות חיוכים, כי מחקנו לכם את החיוך.
עכשיו, תסתכלו עליי, מה שנקרא read my lips, כי אנחנו על זה: שקל אחד לא יעבור למשתמטים. כל מוסד חינוכי שלא ילמד 100% לימודי ליבה, לא יתוקצב וייסגר, ואנחנו נפרק את האוטונומיה החרדית המושחתת, כי הגיע הזמן, בטח אחרי הלילה האחרון, לשים לזה סוף. בממשלה הבאה אנחנו נעשה את התיקון הגדול. תודה.
149 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.