קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש, ברכות גם. לדעתי זו פעם ראשונה שלנו ביחד, אז הצלחה.
היום פעם ראשונה? אה, היום זו פעם ראשונה שאתה - - -
טוב, נו, אתה רואה, אני שמתי לב אבל. שמתי לב. אז שיהיה לך בהצלחה, ואנחנו מאוד שמחים שאתה כאן. האמת שיעל וקרויזר – איפה הוא? פה?
אוקיי. כל מה שאמרתם נכון, התחברתי לכל מילה, היה לי כן חשוב דווקא כמישהי שלא גרה ביישובי קו העימות להצטרף להצעה הזאת, כי אני חושבת בתור אחת שגרה בתל אביב, וכן, יש מטחים, זה לא דומה להתנהלות בקו העימות.
חשבתי שכשאני אגיע לפה, כבר יהיה איזשהו מתווה פיצויים לעסקים, עצמאיים ושכירים, ואז לפי זה היינו גוזרים הקלות. אבל אין בכלל שום מתווה, לא לעסק בתל אביב – בטח שממנו אין גם לעסק בצפון. זאת אומרת, אני הייתי בטוחה שעד שההצעה הזאת תוגש, כבר יהיה לנו איזה מתווה לעובדים, הגנה מפני פיטורים, שכר על ימי היעדרות, ואז מהמרכז היינו גוזרים – אבל אין כלום. אז אנחנו בשבוע השלישי של המלחמה, ועדת כספים עובדת בקצב עצום, אבל לא מציגה שום מתווה, לא לעובדים, לא למעסיקים, כך שאני אפילו לא יודעת מה יהיה לתושבי קו העימות.
את שאלת פה אם מישהו יודע מה קורה. אני חושבת שגם מי שגר במרכז הארץ מבין את הדחיפות, את מה שקורה באזור הצפון. אני חושבת שלא דומה – ביום שישי עשיתי הרבה שיחות טלפוניות עם חבריי בקו העימות, מהיישובים קריית שמונה, עלמה וכאלה. זה לא אותו הדבר. הוא אומר לי, חבר שלי מעלמה: בטח גם לכם קשה. אמרתי להם, אנחנו לא באותם סטנדרטים. לכן, מכאן, אני חושבת שמדינת ישראל צריכה להתעורר. אני אגיד לך, הוא גם אמר לי – חברים שלי מקריית שמונה אמרו לי: יפנו אותנו. אמרתי להם שאני מאוד סקפטית.
אגב, אני נגד. אני גם חושבת שמה שעשה ראש עיריית נהריה, רונן מרלי, שהוא גם חבר שלי 30 שנה, הוא עשה בשכל במבצע עם כלביא, בטח בחרבות ברזל, אבל צריך לתת פתרונות, צריך לתת אפשרויות.
דיברתי על הקשישים של שלומי בנאום הקודם שלי. מי שפינה אותם למלון בנתניה זה נוצרים אוהבי ישראל. צריך קודם כל לתת פתרונות לקשישים. אני לא חושבת שאפשר למגן עכשיו את כל הבתים, אבל בואו ננסה, לפחות לאנשים מבוגרים, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, לתת פתרונות. במקביל, וזה הדבר שלדעתי, קרויזר, עליו אתה ממונה, זה איזשהו מתווה פיצויים למעסיקים, לעובדים, ימי היעדרות. אני סקפטית, אבל אני מאוד מקווה שנשמע מה הפתרונות. אבל אני אומרת לך בתור תל אביבית, וחברים שלי רצים באמצע הלילה למקלט, שזה גם לא סימפטי - - -
לא, לא, אין תחרות. אין תחרות. להפך, היה לי חשוב, בתור מי שגרה בתל אביב, להצטרף לנושא של קו העימות, כי אני חושבת שמה שעוברים תושבי קו העימות לא דומה – עם כל מה שקורה בתל אביב. זה מה שבאתי להגיד. אני מאוד מקווה שיהיה איזשהו מתווה - - -
אני אגיד לך עוד משהו, אני באמת חשבתי שיהיה מתווה פיצויים, ואז היינו גוזרים מזה לקו העימות. אתה גם תושב קו העימות, אבל של הדרום.
486 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.