החרגת תקציבי שיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני מהקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה, על רקע השלכות מלחמת שאגת הארי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

רגע, רגע, תעצור לי את הזמן. עד שפה יש – אני רוצה שהשרה תשמע. תודה.

בבקשה. אני יכולה?

תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדקות האחרונות היה מטח של טילים לעבר המרכז. אזעקות היו באזורים נוספים. אני מאוד מקווה, כמובן, כמו כולם, שאין נפגעים בגוף. אני עוד לא מעודכנת לגבי זה.

כמה מיושבי החדר הזה יודעים שלפני שעתיים היה מטח טילים לעבר נהריה? באותו זמן גם נורו טילים לעבר היישובים דובב, דישון, נווה זיו ועוד שורה של יישובים בצפון. כמה פה יודעים את הדבר הזה? אני מניחה שכולם עסוקים ביום הלחוץ שלהם, וההתראות לא פועלות על אזור הצפון, אולי חוץ מלחבר הכנסת קרויזר.

אני מקבלת את זה. זה צועק מהבית. בודקת מי באיזה מיגון.

אז בבקשה, חברת הכנסת גוטליב מציגה חיבור, אבל אני מניחה שרוב האנשים - - -

אה, אוקיי, מה הקבוצה?

מה עוד יש שם? טוב, צרפי אותי, נלמד, נראה. אוקיי. באמת כדי להתייחס לזה ברצינות, ברור, רוב אזרחי המדינה, כבר שבועיים וחצי עם לילות ללא שינה, חיפוש אחר מיגון על כל אזעקה שיש, אני לא באה, חלילה, בטענות לאזרחים. אני רוצה שיושבי הבית הזה, שמקבלים החלטות, שמובילים מדיניות, ידעו שגם לפני שעתיים, ואולי גם אחר כך – במשגב עם היה לפני שעה. אל תתפסו אותי עכשיו איפה היה בכל אחת מהדקות האחרונות, אבל בצפון יש כל הזמן מטחים של טילים ואזעקות. ראינו גם אתמול בערב את ההתראות. מה אתם הייתם עושים אם בשעה 16:00 אחר הצהריים עולה דובר צה"ל ואומר: אנחנו נערכים למטח של חיזבאללה? נכון, זה יכול להשפיע גם על תושבי המרכז, אבל כשגרים בזמן התראה אפס שניות עד 15 שניות, המשמעות היא ברורה: עכשיו עוצרים את מה שעושים, מבטלים את כל התוכניות, מכנסים את כל בני הבית, לא משנה איפה נמצאים, ולא זזים יותר. אין לא דקה וחצי, ולא דקה אפילו. אז באמת חשוב לי שיושבי הבית הזה יידעו כמה שיותר את הדבר הזה.

לא מפתיע אותי שיוזם ההצעה לסדר-היום הזו הוא חבר כנסת שגר באזור שבו גם זמן ההתראה הוא מיידי. אנחנו חיים את זה יום יום. הילדים שלנו, המשפחות שלנו, החברים, השכנים. ביישובי קו העימות חיים ככה עשרות-אלפי תושבים במציאות יום-יומית של מטחים. הם גם מבינים, כמוני וכמו בני המשפחה שלי, שגם כשהמערכה מול איראן תסתיים, הצפון עוד ימשיך להיות מטווח. אנחנו נערכים למערכה ולשגרת חירום מתמשכת.

אדוני, אם אפשר רק עוד דקה, בסדר? אני יודעת שאני חורגת בזמנים, סליחה, נכנסנו פה למלל.

תודה רבה. אני רוצה להגיד, אתמול פגשתי בצפון מנהיגות מקומית, ראשי רשויות, אזרחים, שכולם מדברים בצורה מאוד מאוד אופטימית ואומרים: אנחנו בונים ומפתחים את הצפון. אחת מיושבות-ראש צוותי החירום היישוביים, עידית חמל, הגדילה ועשתה ואמרה: יש לנו הזדמנות לעצב באופן עדכני ורלוונטי את הקהילה. היא אפילו לא התייחסה לעניין הביטחוני. באמת, אנשים עם המון המון כוח, עוצמות פנימיות ורצון לעשות. אבל אנחנו גם יודעים שחרב הקיצוצים מונפת באותה עת ממש מעל ראשי הצפון, והאפשרות שלו להשתקם ולהתפתח. וגם אם הבוקר הייתה איזושהי כותרת לחצי דקה שהקיצוץ הזה בוטל, אני רוצה להגיד בשם אזרחים שדיברו איתי בשבועות האחרונים: עצם הרעיון, בתוך המלחמה, בשל שיקולים ביטחוניים, לחשוב בכלל שאפשר לקצץ בתקציבי השיקום והפיתוח של הצפון, זה כאילו להיות מנותק מהאירוע הזה.

הצפון לא ייבנה רק על זה שחיזבאללה לא יהיה בצד השני, הצפון ייבנה על זה שאזרחים יוכלו לחיות שם, להתפרנס שם ולפתח את הצפון בעצמו. לא ניתן לפתח את הצפון מירושלים. אנחנו צריכים שיגורו שם אזרחים, ואנחנו צריכים לתמוך בהם בכל עת, בטח בימי מלחמה. הרעיון שבזמן המלחמה אומרים שם להנהגה המקומית: מקצצים לכם, הוא אפילו מעליב. אני מבקשת שנעביר את הדבר הזה לדיון בוועדת הכספים תודה.

תודה. נושא ההצעה הדחופה לסדר-היום היה: הקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדי הממשלה בשל המלחמה. והאבסורד שזה יוצר, עם הקיצוץ בתקציבי שיקום ופיתוח הצפון בעקבות חרבות ברזל וכל מה שהגיע סביב הדבר הזה, התשובה של שר האוצר לא מתייחסת בכלל לדבר הזה, לקיצוץ הרוחבי. אנחנו יודעים שיש תוכניות להשקעה בצפון. אנחנו מבקשים, בעקבות המצב החריג, במסגרת הקיצוץ הרוחבי, לא לקצץ בתקציבי השיקום של הצפון. זה הנושא, ועליו לא קיבלנו שום תשובה. ובוודאי שנרצה להצביע ולהעביר את זה לוועדה. חבל שארבעה חברי כנסת מגישים כזאת הצעה ואין שום תשובה עניינית.