החרגת תקציבי שיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני מהקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה, על רקע השלכות מלחמת שאגת הארי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אז, קודם כול, תודה לך, היושב-ראש. יצא ביד המקרה, אבל כנראה שאין מקרה, שאתה היושב-ראש, ואני יודע עד כמה אתה דואג ליישובי הגליל, ליישובי קו העימות. אתה נוכח שם, גם אתה מעביר שם מדי פעם שבתות ומחזק את היישובים.

אני לא מכיר את מה שאתה אמרת, הלוואי.

מעולה, בסדר.

מעולה. אני לא מכיר, ולכן גם בחרו להצטרף חברי כנסת להצעה הדחופה. אז תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החברים המצטרפים, נבקש להעלות את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא החרגת תקציבי שיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני מהקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה.

ב-10 במרץ 2026 אישרה הממשלה תיקון לחוק התקציב לשנת 2026, לצד תיקון להחלטת הממשלה, שנועד להתמודד עם ההשלכות הפיסקליות של מלחמת שאגת הארי. במסגרת ההחלטה הזו נקבע קיצוץ רוחבי של 1.7 מיליארד בתקציבי משרדי הממשלה, מה שנקרא קיצוץ בשיעור של כ-3%. אך בתוך ההחלטה הזו מסתתרת בעיה חמורה, ולשם כך אני עליתי לכאן: הקיצוץ הרוחבי הזה יחול גם על התקציבים הייעודיים לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני.

מדובר בתקציבים שעוגנו בתקציב תחת סעיף 54 – רשויות פיקוח, הכוללים בין היתר, שיקום ויישום החלטות ממשלה רוחביות. המשמעות המעשית היא קיצוץ מיידי של כ-150 מיליון שקלים מהתקציבים שנועדו לשיקום, לפיתוח, לחיזוק ההתיישבות בקו העימות ומתוך כך גם ההחלטה קובעת כי הקיצוץ יחול גם על התקציבים שנקבעו בהחלטות הממשלה הקודמות. כלומר, גם תוכניות שכבר אושרו, יקוצצו. זאת אומרת, גם בחינוך, בחקלאות, בהגנת הסביבה, במשרד נגב גליל, בהתיישבות – כולן צריכות לעבור את החיתוך הזה.

לכן אנחנו נמצאים כאן, כדי להזכיר שיישובי קו העימות הצפוני נמצאים כבר תקופה ארוכה מאוד במציאות ביטחונית מורכבת ומתמשכת. תושבים שם מתמודדים עם איום יום-יומי, עם פגיעה כלכלית קשה, עם שחיקה, עם מציאות שבה זמן ההתראה הוא אפס. אנחנו חזרנו ודיברנו, והמשמעות היא משמעות קשה ולא פשוטה.

ודווקא עכשיו, כשהמדינה צריכה להשקיע בכל התחומים, כשגם ככה הפריפריה נמצאת בפיגור בחינוך, בתשתיות, בהשכלה, בבריאות, אז אנחנו מקצצים בתקציבים שמיועדים לשיקום ולסייע. בוודאי שהדבר הזה הוא לא הגיוני, הוא גם לדעתי לא אחראי. אבל אנחנו גם צריכים להבין שאם אנחנו לא נשקיע היום, לא נצמצם את הפער – שכבר היה ללא קשר למלחמה – בעסקים, בתשתיות, בדברים הבסיסיים ביותר, שגם תושבי הפריפריה זכאים להם. אנחנו נשלם כמובן מחיר מיידי, אבל בוודאי שגם מחיר בטווח הרחוק.

לכן אני מבקש להחריג במיידי את סעיף 54 בספר התקציב, מה שנקרא רשויות פיקוח, ואת כלל תתי-הסעיפים הנוגעים לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות מהקיצוץ הרוחבי; בנוסף, גם נבקש להחריג את כל החלטות הממשלה הייעודיות לאזור, ובפרט את מה שקשור לשיקום וצמיחה של היישובים בטווח של עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון.

ואני אומר: התושבים בפריפריה לא מבקשים הנחות, הם מבקשים שהמדינה תעניק להם את מה שמגיע להם כאזרחים שווי זכויות; בוודאי כמו שמגיע לשאר האזרחים, וכך גם אזרחים מקבלים, אלה שגרים במרכז. אנחנו צריכים לראות ביישובי הפריפריה – בוודאי אלו שנמצאים צמוד לגבולה הצפוני של מדינת ישראל – נכס אסטרטגי.

לכן אני מודה שוב לך, אדוני היושב-ראש, על כל מה שאתה עושה למען הצפון, למען יישובי הפריפריה, ולחברי הכנסת שהצטרפו להצעה הדחופה ומקדמים כאן את כל מה שחשוב וראוי לדאוג ליישובים בקו העימות הצפוני, ולהחריג מהקיצוץ את כלל הסעיפים שדיברנו עליהם. זו ההחלטה הנכונה לטובת מדינת ישראל. זאת החלטה הנכונה לצפון. תודה רבה.