קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, החוק החשוב הזה שחוקקנו ואישרנו היום ויירשם בספר החוקים של מדינת ישראל, הוא חוק מציל חיים. לא פחות חשוב מכך, הוא גם חוק שמאפשר ללוחמי הכליאה, להתמודד עם האיומים העומדים בפניהם, עם האתגרים ועם המשימות, בהצלחה מרובה. אני חוזר פעם נוספת על מטבע הלשון שטבעתי במהלך החקיקה הזאת. הדרך היחידה שמחבל יראה את העולם לפני עונש המוות יהיה דרך הזום. לא מגיע לו יותר מזה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד לשמחה ולצוות הייעוץ המשפטי ולהנהלת ועדת חוקה חוק ומשפט, שאפו ענק, עבודה מקצועית מאוד נחושה ומאוד ראויה.
וברשותך, אדוני היושב-ראש, בוא נרגיל את עצמנו לדבר שפה אחרת בבית הזה. הנכדים שלי מסתכלים עלינו, הילדים שלנו מסתכלים עלינו. אני לא אלבין את פניו של אף אחד פה, כי אני יודע שהילדים שלו מסתכלים עליו. אני חושב שכולנו צריכים להתחיל לדבר שפה אחרת פה. מותר לנו לא להסכים, אבל בואו נשמור קודם כול על כבודנו, ודרך זה גם על כבודו של הבית. תודה רבה.
160 מילים של צביקה פוגל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.