קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בראשית דבריי אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת בוסקילה. זה כבוד גדול ואחריות גדולה, ודאי בעת הזאת, אז בהצלחה וברכות. ואני גם רוצה לאחל הצלחה גדולה לחברי חבר הכנסת משה סולומון, שמילא את התפקיד בצורה הטובה ביותר – אם כי אני חושב שפעמיים הוא הוציא אותי בשלוש קריאות, אבל בצדק, אין לי תלונות.
כן, היה איש הגון וניהל את המליאה בצורה ראויה.
התקיים הבוקר דיון בוועדת הכספים על הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת צבי סוכות על הטבות מס ליהודה ושומרון. אני לא איכנס לפרטי הדיון, שהיה לא פשוט, אבל במהלך הדיון חבר הכנסת סוכות פנה אליי וגם לחברי חבר הכנסת שירי והאשים אותנו שבעצם אנחנו עשינו את הקו הירוק, אנחנו המצאנו את הקו הירוק. אז חשוב לי להעמיד את הדברים על דיוקם ולעדכן את חבר הכנסת סוכות שהקו הירוק נקבע ב-1949, כן, 1949, בעקבות חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. זה קרה 24 שנים לפני שנולדתי. הקו הירוק נקבע 24 שנים לפני שנולדתי.
יתרה מזו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעדכן את חבר הכנסת סוכות שכאשר ראש הממשלה נתניהו, שגם היום הוא ראש הממשלה וגם אז היה ראש הממשלה, מסר את חברון לשליטה של הרשות הפלסטינית – זה קרה ב-15 בינואר 1997 – אני הייתי בסיביר, עדיין הייתי בסיביר, אז גם בנושא הזה לא היה לי חלק. אפילו בנושא השלישי, בהסכמי וואי פלנטיישן, שגם על ההסכמים הללו חתם ראש הממשלה נתניהו, זה קרה ב-23 באוקטובר 1998.
זה קרה, אדוני היושב-ראש, חודשיים לפני שעליתי לארץ. אז גם ביום הזה שבו ראש ממשלה נתניהו חתם על הסכמי וואי פלנטיישן, חבר הכנסת גלעד קריב, אני הייתי בסיביר. הייתי בסיביר ביום שראש הממשלה נתניהו חתם על הסכמי וואי פלנטיישן, בניגוד למה שחבר הכנסת סוכות אמר היום בישיבת ועדת הכספים. אז אני מאוד מקווה שבנושאים אחרים חבר הכנסת צבי סוכות מדייק יותר.
306 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.