קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
זה חתיכת אירוע, יקירי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, הלב שלי מלא בהתרגשות ובהערכה רבה. אני עומד כאן לא רק כאדם פרטי, אלא כבן למשפחה שעלתה ממרוקו, כבן למרים ורבי דוד בוסקילה, זיכרונם לברכה, שחינכו אותנו לאמונה, לצניעות, למסורת ולאהבת הארץ. אני עומד כאן כאחיהם של מקסים ויצחק, זיכרונם לברכה, שנפלו בעת שירותם הצבאי.
אני עומד כאן כבן העיר אשקלון, עיר של חוסן, של התמודדות ושל תקווה. הרגע הזה איננו מובן מאליו. מהפריפריה של הדרום אל מרכז קבלת ההחלטות של מדינת ישראל, זו איננה רק הדרך האישית שלי, זו דרכם של רבים וטובים שמאמינים כי במדינת ישראל כל ילד וכל ילדה יכולים לחלום וגם להגשים. הכנסת היא בית, בית של דמוקרטיה ישראלית, בית שבו מתקיימות מחלוקות, אך חייבות להישמר בו האחדות הבסיסית וההערכה ההדדית אחד לשני.
כסגן יושב-ראש הכנסת אני מתחייב לנהוג באחריות ובכבוד כלפי כל חברי הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה; לשמור על כבוד המליאה, לשמור על כללי הדיון; ולזכור תמיד שמאחורי כל נאום ומאחורי כל חוק עומדים אזרחים אמיתיים עם תקווה, עם פחדים ועם ציפיות. אנחנו חיים בתקופה מורכבת – אתגרים ביטחוניים, מתחים חברתיים, כאב לאומי שעדיין מלווה אותנו. דווקא בעת הזו הכנסת חייבת להיות סמל של אחריות, של יציבות ושל מנהיגות.
אני רוצה להודות לרעייתי רונית, לילדיי ולמשפחתי היקרה והאהובה, שהם העוגן והכוח שלי. אני מודה לכל מי שליווה אותי בדרך הארוכה הזו, ובמיוחד לחברי היקר, כאח לי, שר החוץ גדעון סער, שהולך איתי כברת דרך ארוכה. בעזרת השם אעשה את שליחותי נאמנה, בענווה אך בעוצמה; בשקט, אך בנחישות; באמונה גדולה בצדקת דרכה של מדינת ישראל.
יהי רצון שנזכה לחזק את הבית הזה, לשמור על אחדות בעם ולפעול יחד למען מדינת ישראל ועם ישראל. בשם השם נעשה ונצליח. אני רוצה להוסיף בנימה אישית: תודה לצוות שמלווה אותי ועוזר לי ומכוון אותי – תודה רבה לכם. תודה רבה לכל באי הבית, תודה, אדוני היושב-ראש.
295 מילים של מישל בוסקילה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.