קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, יש פה איזושהי תופעה בבית הזה שבגלל שכולם מדברים אותן שטויות, אם תגיד אותן יותר חזק הן יישמעו כאילו הן משהו חדש. בוא נעשה רגע סדר בדברים האלה. קודם כול, כשחבורת הילדים שעומדת פה, כשמאיר כהן מדבר והוא מזכיר דברים שאין לכם מושג בהם – כי הוא מדבר על שירות צבאי, כי הוא מדבר על כבוד, כי הוא מדבר על ערבות הדדית – איפה אתם בכלל? איפה אתם באירוע הזה? ואחרי זה אתם עולים לפה ואומרים: עשינו, עשינו, עשינו. אני מאתגר אתכם, איזה שר שתבחרו: מה עשיתם בשלוש שנים, עוד מעט ארבע שנים, כשאתם בשלטון? מה עשיתם בעבור אזרחי מדינת ישראל? דבר אחד. יש פה שר שרוצה להגיד מה הוא עשה בעבור אזרחי מדינת ישראל?
בן גביר ברח, כמובן, אז הוא לא יכול להסביר לנו מה הוא עשה למשטרה.
מלא דברים. תבואו ותגידו מה עשיתם, כי אני יכול לומר לכם בתור אזרח במדינת ישראל: החוגים התייקרו, הסופר התייקר, הדיור מתייקר, השכירות מתייקרת. אין תחום אחד שאני יכול לבוא ולומר: ואללה, כל הכבוד להם, עשו משהו. מישהו רוצה לזרוק איזה תחום? משהו? אולי אני אעשה אל"ף-בי"ת. א.
איזה? כלום, כלום ושום דבר. אז איך אתם מעיזים עוד לעמוד פה ולבלבל לנו את המוח על כמה אתם אור לגויים?
אני רוצה לומר לכם משהו, חבורה נהדרת ואטומה שכמותכם: אתם נמצאים פה ארבע שנים. בארבע השנים האלה קיבלתם – איפה לפיד? הינה לפיד – ממשלה במצב הכי טוב שהיה; קיבלתם מצב ביטחוני במצב הכי טוב שהיה; קיבלתם יחסי חוץ הכי טובים שהיו לנו. לקחתם את זה, ותראו את מה הבאתם: הבאתם את 7 באוקטובר – זו הממשלה שלכם, הבאתם משבר דיור, הבאתם משבר כלכלי, הבאתם יוקר מחיה, הבאתם את העובדה שחברים שלי שנוסעים לחו"ל חושבים: האם אנחנו נוריד את הכיפה? האם נלך עם כובע? יש לי חבר שכל שבוע נוסע לארצות הברית, והוא אומר: אני לא יכול ללכת יותר עם כובע, כי מפחיד להיות יהודי בעולם. זה מה שאתם הבאתם עלינו.
אם זה לא מספיק, אז אני רוצה לומר לכם מה הבאתם עוד על מדינת ישראל. הבאתם את הרמטכ"ל לעמוד בוועדת חוץ וביטחון ולהתחנן ללוחמים; להתחנן לאחים שלו, יהודים אחרים ולהגיד: בואו, שאו בנטל. אז הינה אני פה אומר – ותמיד בכל ארוחת שישי גיסי מסתלבט עליי, כי הוא קצין בקרבי וסגן אלוף. הוא לא רוצה שאני אזכיר את זה כל פעם, כי הוא לא מבקש עזרה - - -
אז אני רוצה לומר לך, אני אבקש עזרה במקומו. תבואו להחליף את קובי בשמירה, כי יש לו ארבעה ילדים ו-500 ימי מילואים.
יוסי, אליך אני לא מדבר. מי שהיה בגבעתי, אני מצדיע לו מפה. אני מדבר על המשתמטים שיושבים לידך.
424 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.