קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים מכובדים, היום ז' באדר, הוא יום לידתו ופטירתו של משה רבנו, המנהיג שהוציא את עם ישראל מעבדות לחירות, ועליו נאמר: ולא ידע איש את קבורתו. דווקא ביום זה אנו מציינים גם את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, יום שמחייב אותנו לעצור לא רק כדי לזכור אלא כדי להבין את עומק המחויבות שלנו כלפי אלה ששילמו את המחיר הכבד מכול.
מדינת ישראל חבה את קיומה ללוחמיה. יש מי שנפל וגופתו לא הושבה. יש משפחות שחיות שנים ארוכות בין תקווה לכאב, בלי קבר לבכות עליו, בלי ודאות, רק עם זיכרון ואמונה. החובה שלנו איננה סמלית בלבד. עלינו לעשות כל שניתן – מדינית, ביטחונית ומוסרית – כדי להשיב כל בן ובת הביתה. זו אחריות לאומית, זו ערבות הדדית, זהו היסוד שעליו קמה מדינת ישראל. ביום הזה אנו מרכינים ראש, מחבקים את המשפחות ומתחייבים: לא ננוח ולא נשקוט עד שכל נעדר יבוא למנוחת עולמים בישראל. יהי זכרם ברוך ומבורך לעד.
156 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.