אדוני היושב-ראש, לפני יומיים ציינו את יום השפה הערבית הבין-לאומי. זה היה ביום שבת. השפה הערבית היא הבית התרבותי שלנו, כל אמותינו והמרחב שבו נולדה תודעתנו. הערבית היא שפה יקרה, והיא יקרה מפז. יופייה אינו ניתן למדידה. זו שפת ההיסטוריה שלנו, הספרות שלנו והחיים היום-יומיים שאנו חיים. שפתנו יקרה מכדי שהיא תושפל, עמוקה מכדי שהיא תודר. היא ראויה להישמע בכל מרחב ציבורי, ולכל אדם הזכות לדבר בשפתו, ללא פחד או התנצלות. ומי שאינו מכיר בעושרה של השפה הזו ואינו מעריך את יופייה והעומק שלה, מפסיד, ומפסיד עולם שלם, עולם של תרבות, מחשבה ורגש. בורות כלפי שפה איננה חולשה של השפה אלא צמצום של המבט. כי השפה שלנו איננה רק מילים, היא כבוד, זהות וזכות יסוד, ומי ששומר על שפתו שומר על עצמו, על עברו ועל עתידו.
כמה מילים בשפה הערבית במהירות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
137 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
סמיר בן סעיד · חד"ש-תע"ל