מדיניות ממשלת ישראל לדה-לגיטימציה של עולים דוברי רוסית בישראל ופגיעה מתמשכת בהם

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

מאחר שיש לי את הזכות לדבר פה וגם להגיב על ההצעה לסדר-היום הבאה, אז אני אקרא לזה: שיעור ראשון בצביעות. קודם כול, כמובן שאני מתחבר לרוב הדברים שאמר חבר הכנסת בליאק, ובאופן מפתיע גם למי שדיבר אחריו. מאחר שאני נגד גזענות מכל סוג, אני לא רוצה להתייחס לעולים, חוק השבות, ציונות, לדעתי זה לא העניין. העניין הוא המאבק בגזענות.

עכשיו, תשימו לב לדברים הבאים. אני מצטט: האירוע הגזעני בבית הספר מצטרף לשורת התקפות מחליאות. מקרי האלימות, הבריונות והגזענות בקרב בני נוער הפכו לשגרה, לכן משרד החינוך מחויב להקים תוכנית ממלכתית "אפס סובלנות לגזענות", ולהתייחס לגזענות בדיוק כפי שמתייחסים לאלימות. כל אירוע דורש תגובה מיידית וענישה. את הדברים הנכוחים האלה, שאני מסכים איתם באלף אחוז, כתב בפייסבוק, כמעט מילה במילה, לא אחר מאשר אחד מגדולי הגזענים ומפיצי השנאה בבית הזה ובחברה בכללה – אותו חבר כנסת שביקש לשים את החרדים במריצות ולזרוק אותם במזבלה, או שכינה את האזרחים הערבים בישראל גייס חמישי, ואמר להם שמקומם רמאללה. מי שרוצה להילחם בגזענות, שיילחם בגזענות מכל הסוגים, כמו שחבריי ואני עושים, בגזענות כלפי יוצאי חבר המדינות - -

- - בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, בגזענות כלפי מזרחים, בגזענות כלפי ערבים. אבל מי שעושה איפה ואיפה, ובאותו זמן – ואני מסיים במשפט אחרון – ובאותו זמן מזיל דמעות תנין על גזענות אחת אבל מטיף לגזענות אחרת, מוטב לו שישתוק.