קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, אני מחזיקה ממך אדם מאוד מאוד חכם. יריב, אני מחזיקה ממך אדם חכם, אני מחזיקה ממך אדם שקורא את החומר, כי הרי אנחנו עובדים ביחד בנושאים אחרים, מאוד כבדים, ואני יודעת שאתה מאוד מאוד מדויק. הצעת החוק הזאת מדברת על נושא מסוים, אך על נסיבה מחמירה. כל מודעה אסור להשחית, אבל יש דבר כזה במשפטים, שנקרא "נסיבה מחמירה". זה אומר שאם השחת את המודעה, יש לך עונש y, ואם זה על רקע מגדרי, וזה הוכח, הוכח בנסיבות עם ראיות, זה מעלה את הרף. זה האירוע. להשוות 50% מהאוכלוסייה, אותנו, כולנו, נשים בחברה הישראלית בלי שום קשר לזיקה פוליטית’ עם בן אדם אחד, בנימין נתניהו – תקשיב, זה כבר דמיון מופרך. מה אתה רוצה להגיד? שאחד שווה יותר מ-50% מהאוכלוסייה בישראל? מה זה ההשוואה הזאת? לא מתאים לך. בוא, אל תוריד לי מהכבוד שיש לי כלפיך. בסדר?
אני רוצה לספר את האירוע. יש שתי נשים שעשו הכול שהחוק הזה לא יתקדם. הראשונה הייתה שרת המשפטים אילת שקד בכנסת העשרים, שעשתה פשוט בלם רציני להצעת החוק הזו, ועשתה הכול כי היא חשבה כנראה שבזה היא תרצה את המפלגות החרדיות. שוב פעם, אני לא מאמינה שמפלגות חרדיות נגד נשים. אני לא מעלה את זה על דעתי, זה לא יהודי, זה נגד התורה, זה נגד הדת, אבל היא כנראה חשבה שבזה היא תקנה את עולמה, אילת שקד, שרת המשפטים שבלמה את החוק הזה. ואני לא אסלח לה על זה, לא אסלח לה על זה. אישה נגד נשים.
אבל הייתה צדיקה נוספת, חברת הכנסת עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, הצדיקה, האידיאולוגית. החוק הזה כבר היה מוכן בשנייה והשלישית בכנסת הקודמת, היא פשוט בלמה אותו. כנראה שגם בזה היא חשבה שהיא תקנה את עולמה, את האהדה והתמיכה ואני לא יודעת מה, ממפלגות חרדיות, ושם תהיה לה ברית. היא מכרה את הדבר הבסיסי, אחדות נשים וטובת הנשים בישראל, לטובת האינטרסים האישיים שלה. אגב, אני לא מאמינה שזה יעזור לה. על שתי הנשים האלו רשום הדבר הזה, הכישלון הזה: על שרת המשפטים לשעבר אילת שקד, שפעלה מתוך האינטרסים הצרים, הפוליטיים והלא-ברורים לי, ועידית סילמן, הצדיקה האידיאולוגית, הכי אידיאולוגית כנראה בישראל, שגם היא בלמה.
תקשיבו, עכשיו אתם תתנגדו, אבל כשאנחנו נקים ממשלה, אנחנו נחוקק את החוק הזה, וכל מי שיעז להשחית שלטים על רקע מגדרי, זה יהיה נסיבה מחמירה והוא יעמוד לדין. בחברה הישראלית אין מקום לשוביניזם, אין מקום לסוטי מין, ואנחנו נגן על נשים בישראל. תודה רבה.
383 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.