דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר עסאם מח'ול

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. משפחה יקרה (אומר בערבית: )

אני זוכר את עסאם כאן, מעל הדוכן, נואם בזקיפות קומה ובעקשנות. הוא היה אדם נחוש, אידיאולוג בכל רמ"ח איבריו. אפשר לא להסכים איתו, אפשר להסכים איתו, אבל אי-אפשר לא לכבד את הנחישות, את העמידה על מימוש המטרה ואת העקשנות מול התנגדות רחבה, מול קונסנזוס.

אני הייתי עם עסאם – אני מפלגה אחרת, הוא חד"ש ואני תע"ל – היינו יחד בסיעה אחת, נפרדנו, אבל לכל אורך השנים שמרנו על קשר אישי איתו, עם המשפחה. דיברנו על הגלריה, אני מכיר את ג'אנה, ואני מכיר אותו (אומר בערבית ומתרגם:) בשדה, ברחוב, בהפגנות. ההפגנה האחרונה הייתה בסח'נין. הוא הלך בתווך, אני והוא – יש תמונה היסטורית שלנו ביחד.

אני מכיר אותו מהעמידה האיתנה נגד זרם, נחיל, בנושא הגרעין. אבל עסאם האמין בשותפות יהודית-ערבית עד לשד עצמותיו. האמין בשלום צודק ושלום אמת. איש של שלום היה עסאם מח'ול, ואיש של זכויות שמתנגד לגזענות באשר היא.

אני לא אאריך בדברים. חברי מוחמד ברכה נמצא כאן, יחד היינו בקהיר ויחד היינו כאן ויחד היינו בסח'נין, בטייבה, בוואדי עארה, בכנסים בחו"ל, בכנסים כאן. המשפחה אולי לא יודעת, אבל באחד מחודשי הרמדאן הוא הגיע אליי הביתה ואכל ארוחת איפטאר איתנו בבית.

עסאם היה איש נעים הליכות, מנהל מכון אמיל תומא. אינטלקטואל שהוא פוליטיקאי, סיים להיות פוליטיקאי ונשאר אינטלקטואל בכל רמ"ח איבריו. אלבר קאמי אמר: המשמעות של החיים אינה בהישרדות אלא בעמידה זקופה מול העוול. כך היה עסאם. (אומר דברים בשפה הערבית.)