דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר עסאם מח'ול

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, סועאד, חנא וז'אנה היקרים מאוד, והמשפחה המורחבת של חברנו עסאם מח'ול – אנו נפרדים היום, במעמד הממלכתי הזה, מחבר הכנסת לשעבר עסאם מח'ול. לפעמים טקסים ממלכתיים עוזרים לאנשים לסגור מעגל ולהפנים את האובדן; כדי להפנים את האובדן העצום שלנו על חברנו עסאם ייקח הרבה זמן, והרבה טקסים.

עסאם היה אדם שראה בפוליטיקה לא זירה של כוח, אלא זירה של אחריות מוסרית. אדם שהעז לגעת בנושאים שהממסד העדיף להצניע ולהציב שאלות שהחברה הישראלית חששה להתמודד איתן.

בתעוזה רבה, עסאם מח'ול התמיד לפרוס את משנתו האידיאולוגית-פוליטית בלי היסוס, ברוגע ובנעימות. תרומתו של עסאם מח'ול לשיח על שלום ושוויון הייתה עמוקה, עקבית ובלתי מתפשרת. הוא לא דיבר על שלום כסיסמה ריקה או כחלום נאיבי, אלא כצורך פוליטי, מוסרי וקיומי. הוא הבין ששלום שאינו כולל סיום כיבוש איננו שלום.

חברנו עסאם היה מהקולות הבודדים בכנסת ובשיח הציבורי שהצביעו בעקביות על הקשר הישיר בין דיכוי לאומי לבין דיכוי אזרחי. הוא טען, בדיוק כמו שהמפלגה שהשתייך אליה טוענת כל הזמן ובצדק, שלא תיתכן דמוקרטיה פנימית בעת אחת עם המשך כיבוש ודיכוי של עם אחר ושאין ביטחון אמיתי במדינה שמבוססת על הדרה, פחד ועליונות.

אך אומץ ליבו הציבורי של עסאם מח'ול לא נעצר כאן. הוא היה בין הפוליטיקאים והאינטלקטואלים הראשונים שהעלו לדיון ציבורי את סוגיית האטום והגרעין, מתוך מחויבות עמוקה לאחריות, לשקיפות ולחיים עצמם. בעיסוקו בנושא הגרעין הציב מח'ול שאלה מוסרית ופוליטית יסודית: האם ביטחון יכול להיבנות על סודיות מוחלטת, על מרוץ חימוש ועל איום תמידי בהשמדה, או שמא ביטחון אמיתי נבנה על שלום, על צדק ועל פירוק מנגנוני המוות?

על עצם העלאת השאלות הללו הוא הותקף, והסיתו נגדו, והוא הוצג כמי שחצה קווים. למרות שהקווים היחידיים שהוא חצה, בעיניי, אלה היו קווי ההשתקה והשתיקה. והוא עשה זאת מתוך אחריות עמוקה לדורות הבאים, מתוך תפיסה שהזכות לחיים גוברת על כל דוקטרינה ביטחונית. באותם ימים הוא ורעייתו סועאד ניצלו מניסיון התנקשות בחייו, כאשר הטמינו מטען נפץ באוטו שלו, ובכל זאת המשיך עסאם באומץ להיות קול צלול וברור נגד מיליטריזציה ומלחמות.

גם לאחר שעזב את הכנסת, עסאם מח'ול המשיך בדרכו. הוא לא ויתר על המאבק הציבורי, על הכתיבה, על ההסברה ועל השותפות היהודית-ערבית. הוא המשיך להיאבק למען שלום צודק, למען שוויון אזרחי מלא ולמען חברה שמוכנה להביט באמת גם כשהיא לא נוחה.

מותו של עסאם מח'ול הוא אובדן כואב. חייבת להתוודות שהוא חסר מאוד. חסר מאוד בימים קשים אלו. הוא היה אחד מהראשונים שהכירו לי את הדרך האידיאולוגית וצעדנו בה ביחד 44 שנים, עם חברים יהודים וערבים שחלקו איתנו ערכים אוניברסליים אינטרנציונליסטיים, דרך נאמנות לצדק ודבקות בהגנה על המדוכאים והמוחלשים. עסאם המשיך להיות הדמות המובילה בהתייעצויות שלי ומצפן להרבה אנשים, ובמיוחד לדור הצעיר.

את האמת, הייתה לו תכונה מאוד מעניינת – הוא תמיד גרם לך לרצות לדעת יותר; תמיד גרם לך לחשוב עוד פעם ועוד פעם ולשאול שאלות.

מבטיחים לך, חבר עסאם, שנמשיך את דרכך ואת דרך המפלגה שהשתייכת אליה, ומשתייכים אליה, עד שנשיג את העולם שרצית לבנות; עולם בלי מלחמות וכיבוש, עולם של שלום, בלי אפליה וגזענות ועליונות, עולם של צדק. יהי זכרו מהפכה.