דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר עסאם מח'ול

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, משפחה יקרה, סועאד, חנא, ז'אנה וכל החברים היקרים, אני עולה על במה זאת להספיד את עסאם מח'ול שנבחר לראשונה לכנסת מטעם חד"ש בשנת 1999 וכיהן בה ברציפות עד שנת 2006. אבל לא על לכתו של חבר הכנסת עסאם אני מבקש לבכות, אלא על לכתו של החבר עסאם – "חבר", הן כ-comrade והן כ-friend.

הסוציולוג והפילוסוף הצרפתי רמון ארון אמר שקרל מרקס היה פילוסוף גרמני, כלכלן - - -

הסוציולוג והפילוסוף הצרפתי רמון ארון אמר שקרל מרקס היה פילוסוף גרמני, כלכלן אנגלי וסוציולוג צרפתי, אבל מעל הכול, כפי שאמר יפה פרידריך אנגלס בהספד שלו על מרקס, הוא היה מהפכן אינטרנציונליסטי. בדומה לכך, נכון לומר שעסאם היה אינטלקטואל ערבי, פטריוט פלסטיני, אזרח ישראלי, אך מעל הכול, וכמו מרקס, מהפכן אינטרנציונליסטי, תיאורטיקן חד וחריף, איש מעשה אמיץ. והוזכר קודם, האומץ בא לידי ביטוי, בין השאר, בעמידה איתנה שלו ושל סועאד כנגד הרודפים פיזית שרצו להתנקש בחייהם. אביר השוויון החברתי, המעמדי, המגדרי והלאומי.

אחד מהדברים שעסאם – זה גם הוזכר קודם – ידע לעשות היטב, והרבה לקחתי ממנו ולמדתי ממנו, זה הקשר בין האי-שוויון הלאומי, המעמדי, האזרחי, המגדרי וכן הלאה, כמי שהקדיש את חייו למאבק בכל משטר וצורה של דיכוי, ובעיקר בדיכוי האימפריאליסטי ובגרורותיו העכורות באזורנו. עסאם, המחנך הדגול של דורות על גבי דורות של חברי מפלגה, יהודים וערבים, לאחר עזיבתו את הכנסת כיהן כראש מכון המחקר על שם אמיל תומא, ובד בבד תמיד מצא זמן להקדיש לתנועת הנוער בנק"י – ברית הנוער הקומוניסטי, כי ראה בנוער את העתיד והתקווה לאנושות טובה יותר, אנושות של שלום, צדק חברתי, שוויון. המבט הזה של עסאם לעבר העתיד, בצירוף עוצמת הניתוח הפוליטי הייחודית שלו, אפשר לו לראות מרחוק סכנות שהיום אנחנו מתמודדים איתן מקרוב.

בספטמבר 2004, חודשים ספורים לאחר שהכריז ראש הממשלה דאז שרון על ההתנתקות, וכחודש בטרם הצביע ראש הממשלה דהיום נתניהו בעד התוכנית – ארבע פעמים, יש לומר – במליאת הכנסת, פרסם עסאם מאמר ביקורתי בבמת "הגדה השמאלית", וכך כתב – אני מצטט אותו באריכות, ותשימו לב: "היעדר הפרטנר הפלסטיני מתוכנית ההתנתקות; היעדר לחץ מצד רוב מחנה השלום האמיתי בישראל, העסוק בפיזור מחמאות לשרון; היעדר עמדה אמריקאית המעוניינת בהשגת פתרון בתקופה הנראית לעין; יחד עם מה שנראה לשרון כהזדמנות היסטורית לחסל את הפתרון המדיני, לחסום את כינון המדינה הפלסטינית ולהציל את הכיבוש – כל אלה מביאים אותנו לראות מראש את המלחמה הבאה" – כתב ב-2004 – "החבויה בתווי פניה של תוכנית ההתנתקות. זו חובתנו להתריע מראש, כדי שנדע מראש מי יישא באחריות לפריצתה". ואומרים שהנבואה לא ניתנה אלא לשוטים מאז חורבן הבית, אבל כנראה שיש כאלה שבכל זאת ניתנה להם הנבואה בלי ללקות ולהיות שוטים.

עסאם ראה למרחוק והיה פורץ דרך במובנים רבים: בשדולה שהקים למען איכות הסביבה בכנסת; בהצעת החוק שהגיש לסגירת הקריה למחקר גרעיני בדימונה ובמאבקו למזרח תיכון ללא גרעין; בעמידתו העיקשת למען ציבור העובדים נגד גזרות הצנע והקפיטליזם, כשהקריאה לצדק חברתי טרם הדהדה ברחובות. כמה אתה חסר לנו היום, חברי, בעולם שנשלט על ידי מגלומנים תאבי כוח, בצע, רודפי כוח ושררה. והרי מוכר לנו הביטוי: כסף, כוח וכבוד.

בדצמבר 2023 התראיין לעיתון זו הדרך, ואמר: "כעת אנחנו בפתחו של שלב חדש. יותר ויותר מחפשים את הכלים וההזדמנות לצאת למאבק נגד המלחמה והפשיזם - - - זו העת שמאבקנו הדמוקרטי יפרוץ קדימה".

אני רוצה לסיים בכמה דברים אישיים, מעבר לדברים הפוליטיים והתיאורטיים. היו לי הרבה מאוד שיחות עם עסאם, שיחות חבריות וגם ויכוחים, לא תמיד הסכמנו. אחד מהדברים שתמיד אני אזכור זה שלא משנה באיזה פורום היינו, פורום מפלגתי או של חד"ש או כנסים, אחד מהדברים שתמיד אפיינו את עסאם זה שהוא תמיד כתב. לא משנה מי דיבר, הוא תמיד היה יושב וכותב, כי תמיד עסאם הקשיב. והוא הקשיב והפנים ועשה בזה שימוש. והוא ידע גם להודות כשהוא טעה. כמה זה חסר בזמננו, אצל פוליטיקאים בוודאי.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, גם היו לי הרבה דברים מצחיקים איתו. בואו לא נשכח שגם היה לו חוש הומור. ואחד מהדברים שעסאם אהב לצחוק עליי – ואני חייב להגיד שאני אוהב מדי פעם לצחוק על עצמי; אם אתם מסתכלים עליי, אי-אפשר בלי – אחד מהדברים שעסאם תמיד צחק עליי, זה אהבתי למזון, נקרא לזה כך. אפשר לראות את זה. ובכל פעם שהייתה לנו ישיבה של אחד מהמוסדות שלנו, והייתה מתחילה לקרקר לנו הבטן אחרי שעות של ויכוחים ושיחות בלי אוכל, עסאם היה נותן בי מבט משועשע, או שובב, אם אתם רוצים, והיה אומר לי: נו, עופר, מה עם האוכל? תדאג למשהו. כי הוא ידע שלא יהיה מישהו יותר טוב ממני שבאמת יתעקש על מזון בעת מצוקה.

הוא יחסר לי מאוד. אני אסכם ואומר שזאת הדרך להמשיך בדרכו של עסאם, יחד עם המפלגה ועם חד"ש. אני מבקש להיפרד מחבר יקר, כמו שאמרתי, לא רק כ-comrade אלא גם friend, שהקדיש את חייו למאבק למען שותפות, קדמה, צדק ושלום. וכפי שאנחנו אומרים, יהי זכרו מהפכה.