קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
קבסה, תראה כמה ח"כים נשארו בשבילך ב-24:00 בלילה. אפילו לרון חולדאי לא נשארו.
כל המנומנמים – להתעורר. בוקר טוב. את מבינה שהבן אדם הכי ערני פה זה שוסטר. זה קיבוצניק, ולא משנה לו מה השעה, יש עבודה – הוא ערני. ובסדר, הרמטכ"ל גנץ רגיל בשעות האלה, הוא לא מתרגש.
לפני שאני אתחיל, אני רוצה לברך בברכת מזל טוב את חברנו חבר הכנסת מיכאל ביטון, שחגג יום הולדת. אז נאחל לך בשם הכנסת מזל טוב, אריכות ימים, לך ולאשתך היקרה ולילדים החמודים שלך ולכל שבט ביטון היקרים – בריאות והצלחה.
הוא בן 26, ולא סופרים כמה שנות ניסיון יש לו.
חברנו היקר מיכאל קבסה, ראש המועצה האזורית חצור הגלילית, האיש היקר, אני חושב שזאת הזדמנות נהדרת בכנסת להודות לך על ההובלה של העיר שלך, של התושבים שלך, על האהבה שלך לתושבים שלך, על הדאגה שלך לתושבים שלך. אתה מגיע הנה בשעה מאוחרת מאוד כדי לדאוג לעוד משהו שבו אתה יכול לסייע לרווחת התושבים – לא רק שלך, של הצפון כולו, של הגליל כולו. וההבנה של המיקום של העיר שאתה אחראי עליה ועל התושבים שלה היא נקודת מפתח, ותכף אני גם אגע בזה, כי מי שלא מכיר קצת ולא יודע איפה אתה יושב ועל איזה אזור אתה אחראי – 11 ק"מ מהגבול. 11 ק"מ בנסיעה רגועה של מחבל רדואן על רכב, אני לא מפרגן עם אופנוע; רבע שעה מהגבול והוא אצלך בבית. אלה המרחקים. שם יושבת חצור הגלילית, ואנחנו באמת בימים שאנחנו עוסקים בפיצוי של הצפון וטוב שאנחנו עוסקים בפיצוי של הצפון, אבל לצערנו הרב, הלחימה וקו האש לא יודעים קווי גבול. ולא רק שהם לא יודעים קווי גבול, האזור שלכם, צח"ר, היה אחד האזורים הכי מטווחים במלחמה האחרונה, ויותר מזה, זה גם אחד האזורים המסוכנים ברעידות אדמה. ככה שמהתת-קרקע אתה מאוים בצורה מאוד משמעותית מרעידות אדמה; מהאוויר אתה מאוים מטילים, גם מלבנון אבל צריך להגיד שגם ממדינות אחרות.
ולכן אנחנו מעלים כאן על סדר-יומה של הכנסת, בזכות החברים היקרים שיזמו והמצטרפים, את נושא הפיצוי של חצור הגלילית. ובאמת יצא טוב שנמצא כאן הערב השר אלקין, שמוביל את הסיוע לצפון. אני מאוד מקווה שגם יחד עם יו"ר ועדת הכספים חנוך מלביצקי נוכל להביא איזשהו מתווה ולרתום גם את האוצר. בסוף, חצור – אני חושב שמדברים על 50% מיגון לתושבים שלך, העיר גם לא פונתה וכמו שאמרנו העיר גם הופגזה.
מעבר לכך, גם קלטת לא מעט מפונים. היינו שם בעיר שלך ופגשנו את המפונים שקלטת באהבה גדולה. לא הסתכלת, לא התחשבנת. קודם כול, פתחת את הדלת, כמו כל תושב צפון מצוי, אבל גם, כמו שאני מכיר, זה חינוך שקיבלת בבית. אז קודם כול פותחים את הדלת, מכניסים את האורחים, ואחר כך שואלים מי יממן ומי ידאג.
אבל זה המקום שצריך לממן ולדאוג לעיר שלך. וכמו שאמרנו, הלחימה וקו האש לא יודעים קווי גבול. ולכן, אני מאוד מקווה, כמו שאמרנו, שאנחנו כאן, החברים שהצטרפו ובוודאי לא רק אלה שהצטרפו, כל החברים היקרים שדואגים כאן כבר הרבה מאוד זמן לצפון, לתושבי הצפון, נדאג למתווה ראוי שיפצה על מה שקרה לעיר שלך בלחימה האחרונה, אבל אני גם חושב שהלחימה הזאת, אם אנחנו מחפשים את חצי הכוס המלאה, יכולה להיות נקודת ההזנקה והזינוק של פיצוי ארוך-שנים של הצפון בתחבורה, בחינוך, ברפואה, בתעסוקה. לא עוד איזשהו מפעל לואו-טק, אלא הייטק ומפעלי קדמה, ולדחוף יותר ויותר צעירים וצעירות שיבואו לחיות איתנו בצפון.
אז גאווה גדולה שאתה ממנהיגי הערים בצפון. אני מאחל לך ולנו הצלחה רבה, ואני מאוד מקווה שאנחנו נמצא כאן את המתווה הראוי והנכון כדי לשפות את מה שעשית בשלוש השנים האחרונות, ועוד נכונו לך ולתושבים שלך – עוד שנים רבות קדימה. תודה.
565 מילים של יצחק קרויזר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.