קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שהיום הוא יום היסטורי. באמת, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אנחנו, בכלל, במדינתנו יש לנו רגעי עצב ושמחה שכל הזמן מהולים אחד בשני. לכן אנחנו חוגגים – בדרך כלל אנחנו עושים; מייד אחרי יום הזיכרון, יש לנו את חג העצמאות. וזה לא בכדי.
התבשרנו לפני כשעה וחצי שגיבור ישראל רן גואילי, זיכרונו לברכה, גיבור ישראל, הרוג מלכות, הושב בחזרה למדינת ישראל לקבורה בארץ הקודש.
קודם כול, בשם עם ישראל – אני מניח שעל זה אין מחלוקת – אנחנו מחבקים את משפחת גואילי ושולחים להם תנחומים מעומק ליבנו.
משפחה באמת אצילת נפש, וכל המשפחות בעצם הן אצילות נפש. כל מי שבוודאי היה חטוף, או שיש לו בן שנפגע במלחמה הזאת. אנחנו באמת, עם ישראל כאן – יש לו תמיד רגע, בדברים האלה, רגע של לכידות שבאמת שולח הרבה חום ואהבה.
אנחנו, כמובן, מודים לקדוש ברוך הוא. דרך אגב, זה היה נס. אנחנו חוזרים אחורה. אדוני היושב-ראש, לפני כשנתיים, ב-7 באוקטובר – מי פילל ומי מילל. אני מניח שאפילו אחד במדינת ישראל לא חלם שנגיע לרגע הזה, שכל חטופינו חזרו בחזרה למדינת ישראל. מי למשפחתו, ומי, לצערי הרב, לקבר ישראל. באמת, אנחנו רוצים להודות לבורא עולם – דרך אגב, אני רואה בזה נס גלוי – על כל הניסים שאתה עושה לנו.
בוודאי, אני רוצה להודות לחיילי צה"ל. הציבור לא יודע כל כך שזה מבצע שמתבצע כבר מספר ימים, לחפש אותו. צה"ל ומדינת ישראל לא חסכו שום מאמץ, ובאמת עשו עבודה קשה, סיזיפית, מורכבת מאוד; בוודאי לאנשים שלא רגילים לחפש גופות בקרקע. באמת, לכל גיבורינו החיילים, לכל זרועות הביטחון, אנחנו רוצים להגיד לכם תודה רבה מקרב לב.
לכן, אדוני היושב-ראש, היות שמבחינתי זה באמת יום היסטורי, החלטתי, חשבתי שהבית יתכנס סביב זה. כולנו נוריד – אפילו לדקה, לשעה – את המחלוקות בינינו, ובואו נדבר טוב. אבל כנראה שזה לא קרה. לכן, בעצם החלטתי שלא אענה להצעות אי-אמון ואאחל לכל עם ישראל רק בשורות טובות.
307 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.