הפקרת כוח אדם מקצועי בחברה הערבית – רופאים ומורים מחוץ למערכת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, מכובדי היושב בראש. אני רוצה להתחיל מביקור שערכו משפחות נרצחים, אדוני השר, כאן במשכן הכנסת, היום, לפני שעתיים. הם גם נשאו דברים לתקשורת. הגיע קאסם עווד מהיישוב מזרעה בצפון. הוא איבד, הוא שכל את בנו ד"ר עבדאללה עווד לפני שנה בערך. עד עכשיו, כל מה שהוא קיבל מהמשטרה - - -

כן, הרופא שנרצח מול מטופליו, ממזרעה בצפון. ואין לאבא שום פרטים, הם לא סיפקו לו שום פרטים על התקדמות בחקירה, והוא מחכה לזה. הגיעה גם ח'תאם אבו פנה, מהיישוב כפר קרע, שאיבדה, שכלה את בנה פראס. הגיע גם ח'יר-אללה אבו-סאלח, מהעיר סח'נין, ששכל את בנו עלי. הם אמרו דברים מאוד נוקבים ומאוד קשים. הורים לבנים שנרצחו באכזריות, הם מחפשים צדק, מחפשים פתרון לכל הכאוס הזה שמשתולל בחברה הערבית, לצערנו, ללא טיפול הולם.

הנושא השני – אני ארצה לנצל את ההזדמנות שאתה נמצא כאן, השר אמסלם. אני דיברתי על הנושא לפני כמה ימים, אדוני היושב-ראש, אתה ניהלת גם אז את המליאה, דיברתי על המשבר החמור של הקאדים השרעיים בירושלים. אז השר הממונה הוא השר אמסלם.

אחד. שכחת, אחד. אז אמרתי את הנתונים, השר אמסלם. אמרתי שבית הדין השרעי בירושלים משרת את האוכלוסייה הגדולה ביותר מבין כל בתי הדין השרעיים בארץ. בבית הדין עד לפני כמה חודשים כיהנו שני קאדים שרעיים. אחד יצא לפנסיה, נשאר קאדי שרעי אחד, שמשרת את בית הדין השרעי הגדול ביותר שנותן שירות, מבין כל בתי הדין השרעיים. אמרתי בדברים שלי, השר אמסלם, ששופט במדינת ישראל מטפל בממוצע בשנה ב-1,000 תיקים; הקאדים השרעיים מטפלים בממוצע ב-2,500 תיקים; אבל הקאדי הזה בירושלים מטפל ב-10,000 תיקים שנפתחים כל שנה.

כל שנה נפתחים 10,000 תיקים, ויש קאדי שרעי אחד, שצריך לטפל גם בתיקים שלו וגם בתיקים שנפתחים. בית הדין סובל גם ממחסור בכוח אדם ובעוזרים משפטיים. כלומר, אדוני השר, אני מבין שהנושא אוטוטו מגיע לבית המשפט העליון. אז תעשה מעשה, אדוני השר, ותפטור את כולנו מהסוגיה הזאת. למה צריך בג"ץ שיורה לך לממש את הזכות שלך למנות ארבעה תקנים שיש לך ביד? יש לך ביד, ויש לך על השולחן. לעשות את זה ולעשות את זה מייד.

אני פונה אליך שוב, השר אמסלם. אנחנו דיברנו איתך בנושא הזה יותר מפעם אחת. תממש את הסמכות שלך למנות קאדים שרעים בבית הדין השרעי בירושלים, ותפטור גם את עצמך וגם את בית הדין וגם את כולנו מלחכות עד פסיקת בג"ץ בעניין.

הנושא השלישי הוא הצעת האי-אמון. אדוני השר, כל הזמן דיברנו על למעלה מ-12,000 מורים מובטלים בחברה הערבית. אני מניח ששמעת את המספר הזה כבר כמה וכמה פעמים. המספר הזה מלווה אותנו זה שנים ארוכות. עד עכשיו לא נעשו צעדים ממשיים לטפל באמת בסוגיה, ולאפשר לאנשים האלה, שהשלימו את כל החובות שלהם, לעסוק בהוראה – גם להוציא תואר, גם להוציא תעודת הוראה וגם להירשם במערכת המיקוד של משרד החינוך.

חלק מהם מגיע מהצפון עד הנגב. הם נוסעים 150 קילומטרים, לפעמים נשים, ונשים בהיריון. בקיצור, עוברים סיוטים שלמים בכל יום מחדש, והנושא הזה עדיין מלווה אותנו, ולא מצא את פתרונו.

אני רוצה להוסיף על המספרים האלה, אדוני היושב-ראש, משכילים ערבים מובטלים. אם יש לנו למעלה מ-12,000 מורים, אני רוצה לבשר בשורה רעה על אלפי רופאים שמסיימים את כל החובות שלהם ומשלימים את כל מה שהם צריכים להשלים כדי לעסוק ברפואה, ומתחילים להיות רופאים מובטלים. אני מדבר על אלפי רופאים, אולי כ-3,000 רופאים – השר, בזמן שבמדינת ישראל יש מחסור גם ברופאים וגם במורים. אני מדבר, אדוני היושב-ראש, על שני מקצועות שבשניהם יש מחסור, בחברה היהודית – גם מורים וגם רופאים. לנו, בחברה הערבית, יש גם מורים וגם רופאים שמתווספים עכשיו למעגל האבטלה, וחבל.

יש לנו פתרונות בידיים, אבל משום מה, משום מה, כל סוגיה שקשורה לחברה הערבית הולכת בקושי. לא מוצאים פתרונות, כמובן שלא רוצים. אני אומר שלא מוצאים פתרונות – הכוונה שלי היא שלא רוצים באמת למצוא פתרונות.

לסיים רפואה, אדוני היושב-ראש, בתנאים של החברה הערבית עולה להורים מאות אלפי שקלים. מאות אלפי שקלים. תאר לעצמך רופא שלומד בירדן, או בכל מקום אחר בעולם – משלמים הון תועפות כדי שהבן שלהם יחזור לארץ עם תעודת רופא. הם חוזרים לארץ עם תעודות רפואה, אבל לצערנו, הם מתחילים להתווסף למעגל האבטלה שאנחנו מכירים מתחומים אחרים.

אני לא רוצה לדבר על גל הגזענות נגד הרופאים שמתחיל להישמע מעל דוכן זה, ואתה ודאי נחשפת לכמה נאומים שנוטפים רעל כלפי רופאים אלה, בטענה שלמדו באוניברסיטה X או Y. גם אם המספרים שלהם בודדים, לעומת האלפים שאני מדבר עליהם – אני מדבר על התופעה עצמה. התופעה עצמה – השיח הגזעני שמתחילים להפנות גם כלפי רופאים שעושים עבודת קודש עבור כולנו. רופא שמטפל ביהודים, בערבים ובאחרים – לא מעניין אותו מה הזהות של המטופל. הוא מטפל בו במסירות, עושה את כל מה שמוטל עליו ערכית וחוקית ומוסרית. בסך הכול, הם עושים טוב לכולנו.

גם בסוגיה זו – אדוני השר, אתה בוודאי יכול להשפיע גם בעניין הזה. אנחנו לא צריכים להתחיל לצבור אבטלה בכל תחום שסטודנטים ערבים מסיימים בו – היינו בסרט של המורים ועכשיו אנחנו בסרט של הרופאים, ולך תדע מה הלאה. יש פתרונות, אבל צריך רצון טוב כדי לממש את הפתרונות האלה. תודה רבה, היושב-ראש.