כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני באמת מתרגשת אחרי שבוע קשה, שהתחיל ממש קשה בוועדה לביקורת המדינה, והתנפלות שלא ראיתי כמוה בחמש השנים שאני כאן. אני גם שמחה שבסוף שבוע עבודה זה, בסוף היום, כשהבית הזה שקט, מוכן לחשוב ולהרגיש בצלילות ובאנושיות, אנחנו מצליחים להעביר הצעת חוק שתיטיב עם אוכלוסייה קשה שסובלת בתוך הבית, ובעל כורחה נאלצת לעקור. עוקרים, זו עקירה – לקחת ילד מהבית שלו, לא משנה כמה טוב יהיה במקום אחר. הטבעי הוא שיהיה בבית שלו עם כל התנאים הטובים. אז ברכה לכל אותן משפחות.
אני רוצה רק שני משפטים בערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
אז תודה לכולם, ומי ייתן ובאמת נצליח לפחות כל שבוע להעביר הצעת חוק כזאת, שתיטיב ותעשה טוב עם האוכלוסייה הקשה הזו.
119 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.