קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק אומנה לילדים (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025. הצעה זו היא מיזוג של הצעות חוק שיזמו חבר הכנסת משה טור פז וחברי כנסת נוספים, יחד עם הצעת חוק שיזמתי אני; חוק חשוב, שבא לתקן עוולה ואפליה, שפוגעת דווקא בילדים שהכי קשה להם.
אבל בראש ובראשונה אני רוצה להודות לצוות הוועדה המסור, שנותן את כל-כולו כך שלא תצא תקלה תחת ידינו. ענת כהן שמואל, מנהלת הוועדה, אורית ארז, סגניתה, מעיין בן עמי, שי, נועה, מור הדוברת, והיועצות המשפטיות נעה בן שבת, ענת מימון, יעל סלנט ואילת וולברג, שליוותה את החוק הזה צמוד-צמוד.
הצעת החוק החשובה הזו נועדה לעגן בחקיקה את הזכות לחינוך גם לגבי ילדים שנמצאים במסגרת השמה חוץ-ביתית שאיננה אומנה – ילדים שהוצאו מבית הוריהם בשל הצורך להבטיח להם מסגרת מוגנת, והושמו במסגרות חוץ-ביתיות כגון פנימיות, והם זקוקים, כמו כל ילד אחר, לשיבוץ במוסדות חינוך ברשות המקומית, שפעמים רבות איננה מקום מגוריהם המקורי. ההוצאה מבית ההורים נעשית לעיתים תוך זמן קצר, והיא יכולה להתרחש גם בעיצומה של שנת הלימודים.
מיכאל, אני מבקשת. אני יכולה לעצור.
באמת תודה. אני יכולה לעצור ותמשיכו, ותגיד לי.
אוקיי. אחזור על המשפט: ההוצאה מבית הוריהם נעשית לעיתים תוך זמן קצר ויכולה להתרחש גם בעיצומה של שנת הלימודים.
הגיעו אליי לא מעט פניות של מסגרות חוץ-ביתיות על כך שילדים שוהים אצלם ויש לשבצם במערכת החינוך הרגיל, ועוד יותר במערכת החינוך המיוחד, אך זה לא קורה. הם נתקלים בסירוב אחר סירוב, והילדים נותרים במסגרות חוץ-ביתיות, אך ללא מסגרת לימודית. פניות כאלה לא הגיעו רק אליי, הם הגיעו לעוד ח"כים, וכמה מהם אף הגיעו לדיוני הוועדה. הקשיים בשיבוץ ילדים בהשמה חוץ-ביתית, נמשכים לעיתים זמן רב עד שנמצא להם הסדר בתוך מוסד חינוכי מתאים, אם בכלל.
בשנת 2003 המליצה ועדת רוטלוי על חקיקת חוק השמה חוץ-ביתית של ילדים. בשנת 2016, 13 שנה אחר כך, נחקק חוק האומנה, שהיא חלק מהמסגרות החוץ-ביתיות והובטח שחוק שיכלול את כל המסגרות החוץ-ביתיות יחוקק בקרוב. אבל לצערי, עד היום לא הובאה הצעת חוק שנועדה להסדיר את ההשמה החוץ-ביתית. כיום חוק האומנה לילדים קובע הוראות, בין היתר בעניין הזכות לחינוך, אבל הוא מתייחס אך ורק לילדים המושמים באומנה. לדוגמה, סעיף 15(ב) לחוק קובע כי זכותו של ילד שלא יהיה מופלה במימוש זכאותו לחינוך לפי כל דין בשל השמתו במשפחת אומנה, ובכלל זה לא להיות מופלה במוסד חינוך או ברשות מקומית בשל השמתו כאמור, לרבות לעניין רישומו במוסד חינוך וקבלתו למוסד חינוך. כלומר, ילדי אומנה מוגנים בעניין הזה. סעיף 19 לחוק קובע כי ילד במשפחת אומנה זכאי לכל הזכויות, השירותים וההטבות שזכאי להם ילד שהוא תושב הרשות המקומית שבה מתגוררת משפחת האומנה שבה הושם, לרבות בכל הנוגע לשייכותו למוסדות חינוכיים ברשות המקומית האמורה ולפעילויות העשרה, פנאי ונופש ולשירותי בריאות. הכול בלי לגרוע מזכאותו כאמור מצד הרשות המקומית שבה מתגוררים הוריו בעת שהוא שוהה אצלם.
בהיעדר חוק הנוגע להשמות חוץ-ביתיות, מוצע לתקן את הסעיפים האמורים כך שהם יחולו גם לגבי ילדים שנמצאים בהשמה חוץ-ביתית שאיננה אומנה. כמו כן מוצע לתקן את סעיף 3(ב) לחוק ולקבוע כי גם ילד שנמצא במסגרת חוץ-ביתית שאיננה אומנה, או בתהליך השמה כאמור, זכאי לכל הזכויות שזכאי להם ילד, כל ילד, במדינת ישראל, ובכך להבהיר שאין בהחלה מפורשת של הזכות לחינוך והזכות לשירותים ולהטבות ברשות המקומית כאמור, כדי לגרוע מכל זכות אחרת של ילדים המושמים במסגרות חוץ-ביתיות שאינן אומנה.
ההצעה אושרה בוועדה שלנו פה אחד ואין לה הסתייגויות. ולכן אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית, בנוסחה כפי שאישרה הוועדה. תודה.
562 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.