תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, אורחים יקרים, כבן להורים ילידי איראן אני רוצה להשתתף בכאבו של העם האיראני שסובל כעת כבר 47 שנים תחת משטר האייתוללות הנאצי האכזרי, ולהביע תקווה, בעזרת השם, שימיו של אותו משטר הם ספורים ביותר. מנצל את הזמן הזה שראש הממשלה כאן כדי להביע תמיכה שהמשטר הזה יסיים את דרכו כמה שיותר מהר, בעזרת השם, איתנו או בלעדינו. אבל רק לך, אדוני ראש הממשלה – אני אומר את זה גם בצער, שלצערי אתה הרבה יותר פופולרי באזורים מסוימים בטהראן מאשר בתל אביב. ואנחנו צריכים לשנות בקרוב גם את זה, בעזרת השם. ההורים שלי מייחלים ליום שהם יוכלו לבקר שוב באיראן, במחוז הולדתם. שיהיה בהצלחה.
112 מילים של אושר שקלים. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.