קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, מפאת השעה, אני באמת אומר כמה משפטים בודדים, למרות שהנושא הוא כל כך חשוב וגם מורכב, למען האמת, ואפשר וצריך, אני חושב, לדבר בו ולהציג אותו לעומק, אבל אני מניח שתהיה לנו הזדמנות לעשות את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
אני יכול לומר שכבר בימים הראשונים, מייד לאחר הטבח, היה ברור לי שתעמוד בפנינו משימה ענקית, והיא לעשות צדק עם הקורבנות, עם בני משפחותיהם, אני חושב שעם אזרחי ישראל כולם, והייתי אומר אפילו אולי מעבר לזה – אני חושב שכל בן אנוש שראה את הטבח המזעזע הזה ויש בו טיפת אנושיות, מצפה שימוצה עד תום הדין עם המחבלים האלה, הנוראים האלה, ומצפה, ובצדק גם, שהדבר הזה ייעשה בהליך סדור, באופן שגם הסיפור הנורא של הטבח יסופר וייחשף במלואו ויתועד, וכל מי שהיה שותף לו יישא במלוא הדין וישלם את מלוא המחיר.
אני רוצה קודם כול להודות; אני חושב שאמרו את זה הדוברים לפניי. יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמוביל את הדיונים בחוק הזה, והיה גם אחד משני יוזמי הצעת החוק הפרטית – להודות לך, באמת, מעומק הלב. גם בעניין הזה אני חושב שנעשית פה באמת עבודה מקצועית, יסודית. תודה מיוחדת מגיעה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שכחברת אופוזיציה הייתה יכולה לומר: שתביא הממשלה מה שתביא, ואנחנו אחר כך נחווה את דעתנו לכאן או לשם. אני חושב שנכנסת לעניין הזה בצורה הכי רצינית, הכי מקצועית. הדחיפה שלך חיונית וקריטית להצלחת המהלך הזה. את ראויה להערכה גדולה על זה, ואני חושב שהעבודה המשותפת שלך עם יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן באמת מאפשרת לקדם את העניין הזה באופן שספק אם היינו מצליחים לעשות אותו בדרך אחרת.
אני רוצה גם לומר שבניגוד למצבים אחרים, צריך לשבח ולהעריך את כל הגורמים ששותפים לעניין הזה, החל מהייעוץ המשפטי לממשלה, דרך הפרקליטות, המשך במשטרה, עבור במערכת השיפוט הצבאית, בפרקליטות הצבאית. אני חושב שכולם, באמת כולם - - -
כן, הנהלת בתי המשפט. כולם, באמת כולם.
באמת כולם. אני אומר באמת, ואגב, חברת הכנסת מלינובסקי, זה דווקא מראה שכשיש לי ביקורת, אני אומר אותה, וכשיש התנהלות אחרת, אני שמח לציין אותה לחיוב, והדברים הם ענייניים, ולא באים מאיזה מקום של לראות מישהו כאיזה אויב שצריך כל הזמן להילחם בו. זה לא שם, לפחות אצלי. ואני באמת אומר, אני חושב שבעניין הזה למן הרגע הראשון הייתה התגייסות, הייתה הבנה, ומה שמאוד חשוב – שאנחנו עושים כאן מהלך בהסכמה רחבה מאוד, גם בשני חלקי הבית הזה, אבל לא פחות חשוב מזה גם בצד המקצועי, על מגוון הגורמים ששותפים ועוסקים בנושא הזה, ובוודאי שכשנגיע לקריאה השנייה והשלישית גם נציין אותם בשמותיהם, ויש כאן לא מעט אנשים ששותפים לעבודה הקשה הזו.
יש לנו, כפי שציינה בצדק חברת הכנסת מלינובסקי, הרבה מאוד נקודות שצריך עוד לטפל בהן ולהיכנס אליהן בפרטי-הפרטים. נעשה בעניין הזה מאמץ גדול. אני כבר יכול להגיד שלפחות לעניין של עולם נפגעי העבירה, שהוא אירוע חסר תקדים, שמחייב פה התייחסות מיוחדת, כבר נעשית עבודה בעניין הזה בהובלה של מנכ"ל המשרד שלי, והוא בוודאי יעבוד איתכם בשיתוף פעולה.
צריך לומר שהצעת החוק הזו החלה כהצעת חוק פרטית, ואפשר היה לקדם אותה משום שהיה קושי גדול לקדם הצעת חוק ממשלתית כל עוד היה לנו מצב של חטופים שלנו, חטופים חיים שנמצאים ברצועת עזה. מרגע שההצעה הזו התקדמה כבר בקריאה טרומית, אני לא ראיתי טעם לבוא עם הצעת חוק ממשלתית, אלא חשבתי שכבר נכון להמשיך ולהשלים את המהלך הזה דרך הצעת החוק הפרטית, שהיא כאמור משותפת לכל חלקי הבית. אני חושב שיש בזה אמירה חשובה מאוד.
אני אסיים בזה שאנחנו לא נחדל מהמאמץ להשיב את רן גואילי, וכך קורה יום-יום, והייתי אומר גם שעה-שעה, ואנחנו, את הפרק הזה חייבים לסגור, חייבים להשיב אותו הביתה. והעובדה שאנחנו יכולים להתקדם עם ההצעה הזו מכיוון שאין לנו חטופים חיים ברצועת עזה, לא גורעת כהוא זה מהחובה שלנו, מהמחויבות שלנו להביא להשבתו של גיבור ישראל רן גואילי לכאן, וכך אנחנו נעשה.
לסיכום, אני באמת מבקש מהכנסת לאשר את החוק בקריאה הראשונה, ולעשות – אנחנו נעשה כולנו מאמץ גדול להשלים אותו כדי שאפשר יהיה להשלים גם את התהליכים שבאים אחריו ולהביא להעמדתם לדין של כלל מחבלי הנוח'בה וכלל מה שמכונה פושעי 7 באוקטובר, שהיו מעורבים ב-7 באוקטובר או בהחזקה של חטופים, להביא אותם לדין ולמצות איתם את הדין, וכך יהיה. תודה רבה.
672 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.