קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שים לי חמש. אולי אם אשתמש בפחות אעביר ליוליה את המיקרופון קודם.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהחוק שאנחנו שמים היום על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה, הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר, ההיסטוריים ביותר, שהכנסת הזאת תיזכר בעניינם. בכנסת הזאת עשינו הרבה דברי חקיקה שונים, חלקם בהסכמה, חלקם במחלוקת. אבל אני חושב שהחוק שכשהליכי חקיקתו יושלמו יוכר וייזכר יותר מכל חוק אחר, הוא החוק הזה.
ב-7 באוקטובר, בחג שמיני עצרת, מדינת ישראל חוותה את המתקפה הקשה והאיומה בתולדותיה. ראינו מראות שחשבנו שכבר לא נראה יותר. מייד כאשר ההלם הראשוני שכולנו היינו בו הסתיים, ניגשה אליי חברתי בוועדת החוקה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. יחד אמרנו: את נושא ההעמדה לדין אנחנו צריכים לתכנן מעכשיו, גם בזמן המתקפה, גם בזמן המלחמה. אמרנו שחייבים לפקח על המנגנונים שהממשלה נוקטת כדי לחקור את האירוע וכיצד להעמיד לדין.
הקמנו ועדת משנה חסויה של ועדת החוקה. קיימנו דיונים. ישבנו רבות עם שר המשפטים, ידידי השר לוין, בנושא הזה. קיימנו ישיבות ארוכות עם גורמי משרד המשפטים.
פעמים רבות אנחנו שומעים בשיח הציבורי את האמירה: הממשלה שולטת בכנסת. שומעים את זה כל הזמן. אני חושב שהחוק הזה הוא אולי מההוכחות הטובות ביותר, הוא מזכיר לכולנו בשביל מה אנחנו כאן. הכנסת, נציגי הריבון, שמנו לעצמנו מטרה, קואליציה ואופוזיציה: העמדה לדין בתהליך הנכון ביותר, הבנוי לתלפיות, שיבטיח העמדה לדין מהירה, יעילה ושתיעשה – שהצדק גם ייראה ולא רק ייעשה. הצעת החוק הזאת עושה בדיוק את זה.
אנחנו מגדירים פה מהן העבירות, אנחנו מגדירים פה את סעיפי האשמה בצורה הרחבה ביותר, שכוללת בתוכם גם את העבירה של השמדת עם – שחובתנו לומר לעולם כיצד נראית השמדת עם – גם עבירות של פגיעה בריבונות המדינה, גם עבירות של סיוע לאויב במלחמה, עבירות שעונש מוות נמצא בצידן.
אנחנו אומרים שהטריבונל יהיה טריבונל צבאי, לדבר הזה יש גם סיבות עקרוניות ודומות. אני מזכיר לכולם שבתי הדין של משפטי נירנברג היו בתי דין צבאיים – לחדד את החשיבות של ההעמדה לדין של האירועים האלו.
אנחנו מקצים את המשאבים הנדרשים, יצרנו תהליכי עבודה חשובים בתוך הממשלה, עבודת מטה, שבהתחלה הייתה רחוקה מאוד מהחזון שהצגנו בהצעת החוק הטרומית, ולאט לאט כל רשויות השלטון השונות, וגם חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, כולם הלכו כאיש אחד, והובלנו בוועדה, באמת, בשיתוף פעולה שאני לא ראיתי כמותו, את הצעת החוק הזאת.
יצרנו פה את המנגנונים לערעור אוטומטי, כמובן, במקרה של גזר דין עם עונש מוות. קבענו שפסק דין לא יהיה זקוק לחתימת קיום של הרמטכ"ל. קבענו סדרי דין וראיות. כמובן, החוק הוא בשלב הקריאה הראשונה, ובין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית יש עוד הרבה עבודה שצריכה להיעשות. אנחנו כבר עכשיו רואים את ההירתמות של כלל המערכות לטובת החוק החשוב הזה. אני הבטחתי, זה היה מאוד מאוד חשוב, הדבר הזה לא נכנס לנוסח, אבל דאגנו ששכר טרחת עורכי הדין – זה כן נכנס לנוסח – שכר טרחת עורכי הדין שימונו לאותם מפלצות, מחבלי הנוח'בה, לא יבוא מקופת המדינה, אלא יחולו עליו הוראות ההסדר שחוקקנו מוקדם יותר בתחילת המלחמה, יבוא מקיזוז מכספי הרשות.
אמרנו גם שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית נדון ונגדיר היטב שהסנגוריה הציבורית, אותו מוסד מפואר, לא תצטרך לייצג את אותם מחבלים. והחוק הזה גם שם לראשונה ועדת היגוי מדינית, שמסבירה עד כמה חשוב שנסתכל על האירוע הזה לא כאירוע משפטי גרידא, אלא גם כאירוע מדיני.
כל הסדרי החוק הזה, ובעזרת השם עוד יהיו רבים שנעשה ביחד, בין הראשונה לשנייה והשלישית, נעשו מתוך מחשבה אחת: איך מביאים צדק למדינת ישראל, לקורבנות, לנפגעי העבירה, ואיך דואגים שהמעשה האיום והנורא שמדינת ישראל סבלה ממנו ב-7 באוקטובר, אותו אירוע של השמדת עם, נחרט בזיכרון האומה בצורה הנכונה ביותר, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. תודה, אדוני היושב-ראש.
581 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.