קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כאשר אני בנובמבר 2023 התחלתי לטרטר את כל הכנסת ואת שמחה, מה עושים עם אותם מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר – זאת אומרת, אני מדברת על חודש אחרי הטבח – כולם הסתכלו עליי, מאיפה היא, בכלל, על מה היא חושבת? אבל שמחה היה שותף לדרך, וגם בעזרת היועצת המשפטית של הכנסת, אנחנו גם הקמנו פה בכנסת ועדה חסויה, ועדת משנה של ועדת חוקה, שהתחילה לדון באירועים. ואז היה שם מחזה, שלא זכינו קודם וכנראה כבר לא נראה, שבחדר הדיון של הוועדה ישב שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה ביחד. אנחנו היינו חודשים ספורים אחרי הטבח, אז עוד היה הביחד הזה.
לצערי הרב, יש לי ביקורת מאוד גדולה על הממשלה. בשנתיים האלו, באמת, ניסיתי לצלצל בכל הפעמונים. כל הזמן הייתה השאלה מה נעשה איתם, כי היה ברור – מצד אחד יש חטופים, ומצד שני היה ברור שהאירוע פה יוצא מגדר הרגיל, וההתייחסות צריכה להיות אחרת. מסיבות כאלה ואחרות, בממשלה לא רצו להתעסק בכל האירוע הזה. יש לי ביקורת מאוד נוקבת גם על ראש הממשלה, שבהוראתו ביטלו לנו דיונים והנושא לא התקדם. יש לי ביקורת מאוד נוקבת גם על הייעוץ המשפטי לממשלה, שגם כן היה מאוד פסיבי באירוע הזה. זאת אומרת, כולם ברחו מהאירוע, כאילו לא היה. אבל הוא היה. יש לנו קורבנות, יש לנו משפחות, יש לנו מחבלים, יש לנו הכול מכול. ופה אני כבר חייבת לשבח את שר המשפטים, שבאיזשהו שלב אמר: בואו נעשה את זה. ואז את הצעת החוק העברנו בטרומית בסוג של על הראש של הממשלה, אבל אחר כך העסק התחיל להתקדם, ויריב פה נכנס חזק לתמונה.
אני חייבת להגיד שבחוק הזה אין גרם של פוליטיקה. אגב, לכן הוא זוכה לתמיכה כל כך רחבה, וזה חשוב. לפחות אולי זה הדבר האחרון והיחיד שעוד נשאר לנו, שאנחנו לא רבים שם ולא מכניסים שיקולים פוליטיים. וככה זה יהיה גם בהמשך, כי בסוף האירוע הזה ילווה אותנו. ויכול להיות שגם אנחנו כבר לא נהיה בכנסת ולא נהיה בתפקידים, אבל האירוע הזה וכל מה שיהיה בהמשך ילווה אותנו שנים קדימה. כי מה שאנחנו עכשיו נצביע יקרה בעתיד. זה משהו שהוא הרבה יותר משמעותי מיוליה, משמחה, מיריב, או מכל אחד שיושב פה באולם. זה אירוע של המורשת של עם ישראל, המורשת של הקורבנות שלנו, זה ייכנס להיסטוריה של העם היהודי לאלפי שנים קדימה, ואנחנו יודעים לשמור על המקורות שלנו.
יריב, ברגע שהחוק יעבור עכשיו בקריאה ראשונה – זה אצלך. אתה יודע מה חסר בחוק. אנחנו דיברנו בדיוק לפרטי פרטים מה הנקודות ומה החסמים שם שאנחנו צריכים להכניס פנימה. גם הנושא של מינוי שופטים, פרקליטים, זכויות נפגעי העבירה, הנושא של סדר – זה אצלך במשרד. כל מה שתלוי בנו – בי, בשמחה, ואני שוחחתי גם עם חברי האופוזיציה – כולנו מוכנים לשיתוף פעולה מלא, אבל אתה צריך להביא את זה בשל לשולחן הוועדה. ועדיין, כל מה שאנחנו נוכל לתרום, לסייע – אתה יודע, אנחנו יושבים, מדברים, לא מסכימים, זה לא רוצה ככה, אבל בסוף מגיעים. כי ברגע שאנחנו לא מתנהלים ממניעים פוליטיים אלא גרידא מהנושא, רואים את המטרה הקדושה כל כך מול עינינו, אנחנו מצליחים להתגבר על כל הקשיים.
בעיניי, צריך לקבוע מעכשיו דיונים בוועדה פעמיים בשבוע, כי זה יותר חשוב מכל הדברים. עזוב, באמת, אמיתי. אני מבינה את השיקולים הפוליטיים והרצונות הפוליטיים, אבל זה – אנחנו בשנת בחירות, אלוהים יודע מתי יהיו הבחירות, כי הכול פתוח. אם אנחנו לא נסיים את זה, זה פשוט לא יקרה. כי אתה יודע, ברגע שנסיים את החוק, יש עוד שלב התארגנות, מינוי וכולי וכולי. לכן אני חושבת שמעכשיו, ברגע שזה יעבור, כולנו צריכים להתכנס. גם אתה צריך לתת הוראות מאוד ברורות במשרד. אנחנו לרשותך, חברי האופוזיציה לרשותך, ובוא נעשה את זה בזמן שנותר לנו לפני הבחירות, שיהיו מתי שיהיו. תודה רבה.
וכמובן, תודה מיוחדת לחברי שמחה רוטמן. מי היה מאמין, אנחנו יודעים גם לעבוד ביחד, אבל פה, באמת, זה כנראה מקרה בודד בכנסת בכל השנים – אל תהרוס – מקרה בודד בכנסת בכמה השנים האחרונות שבאמת עושים משהו בכזה קונצנזוס. צריך רק לברך, הלוואי שיהיו עוד דברים כאלו. תודה רבה.
635 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.