קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לילה טוב לחברות וחברי הכנסת. מכובדי כולם, ראשית, אני רוצה להקריא בשם השר אלי כהן את דבריו. לפי סעיף 6ב לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, החל במועד הקובע, חברה לא תעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי הוראות החוק. לפי סעיף 2 לחוק, המועד הקובע הוא י"ב בטבת התשפ"ו, כלומר 1 בינואר 2026.
בהתאם להחלטת שר האנרגיה והתשתיות, מתקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות בחינה מעמיקה לעניין מבנה ואופן ניהול משק המים העירוני ומצויה בשלב מתקדם. טיוטת החוק מצויה בדיונים בין גורמי הממשלה הרלוונטיים, בהמשך להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה מ-7 בדצמבר 2025. הדיון הזה היה בנושא טיוטת החוק וגיבוש מדיניות מושכלת לעניין מבנה משק מים וביוב עירוני אופטימלי, שיאפשר בין היתר ניהול מקצועי, יעילות תפעולית מיטבית ועלות אספקת מים מינימלית לתושבים, תוך שמירה על רמת פיתוח המשק הנדרשת, אמינות אספקת המים וזמינותם ואיכות מתן השירותים לאזרח.
במסגרת הצעת החוק דנן, מוצע לדחות את המועד הקובע, קרי, המועד שבו חלה חובת ההתאגדות האזורית, בשנה, כלומר ליום 1 בינואר 2027, וזאת על מנת לאפשר את גיבוש המדיניות הממשלתית כאמור. אנחנו מבקשים לתמוך בחקיקה.
עכשיו, מירב, אני מנצל את ההזדמנות לכמה תשובות מהירות על שאלות שאת העלית. ראשית – אני מניח שאת קצת מכירה אותי – כשאנחנו שמים הצעת חוק או פרויקט זה אחרי עבודת מטה מאוד מאוד מעמיקה, גם של אנשי משרדי, הדרג המקצועי. על הפרויקט הזה עובדים למעלה משנה, עם ייעוץ רחב, לוודא שאנחנו עושים את הדברים הנכונים. אני יכול להגיד לך שגם אגף תקציבים באוצר, שמכיר את הפרויקט, בהחלט תומך ורוצה שנריץ אותו.
אני רגע רוצה לתת איזו פרספקטיבה מה אנחנו בעצם עושים, בשביל לעשות קצת סדר. הטיפול בהגברת התחרות והורדת יוקר מחיה, יש לו שלושה אלמנטים. האלמנט הראשון זה היצע. מה שטוב לאירופה – אני מודה לכם על התמיכה והשותפות בחקיקה הזאת – זו חקיקה שבעצם עוקפת את הרגולציה הישראלית, פותחת אפשרויות להביא מוצרים מאירופה. חד-משמעית, זה לא שנוי במחלוקת, זה עובד לפי תוכניות העבודה שנקבעו בוועדת הכלכלה, זה טוב. זה עובד יותר מהר בפרפומריה, זה עובד יותר מהר במוצרי צריכה קלאסיים; זה עובד יותר לאט, אבל עדיין עובד, גם במוצרי מזון.
הציר השני שעכשיו אנחנו מניעים אותו זה איך לעודד תחרות בצד של הביקושים. חד-משמעית אפשר לעשות הרבה מאוד פעולות באמצעות עידוד בצד של הביקושים, וזה הפרויקט של הסל של ישראל. מה עבודת המטה שנעשתה? קודם כול, אנחנו לא מתכוונים לחנך את השוק; אנחנו מסתכלים לראות: מה הם 100 המוצרים הכי נמכרים במדינה? הוצאנו חקלאות, כי לא ניתן להשוות חקלאות – אלה מוצרים שעולים ויורדים במחירים שלהם – הוצאנו את המפוקחים, הוצאנו טבק ומשקאות חריפים, והסתכלנו על 100 המוצרים המובילים במדינה. אגב, הם מסתכמים בכ-6.1 מיליארד שקל מכירות בסך הכול מתוך כ-50, כלומר 12% ממוצרי הצריכה הרלוונטיים.
עכשיו, כשאנחנו מסתכלים על המוצרים הללו, עברנו ב-44 רשתות להבין מה המחיר המינימלי, וקבענו את הסל של ישראל. אלה 100 המוצרים המובילים במכירות במחיר המינימלי בכל הרשתות. זה מסתכם ב-1,472 שקלים. התיחור הוא בין הקמעונאים. קמעונאי שיגיש את הצעת המחיר הנמוכה ביותר יזכה בתמיכה של המשרד, בשיווק של המשרד שלנו במשותף איתם. זה הסל הנמוך ביותר.
זאת אומרת, אנחנו אומרים ככה: את הסל, את המוצרים הללו, אפשר לקנות בכל רשת במחיר יחסית גבוה. ואנחנו אומרים: במקום שתשקיע במחיר גבוה ברשת פלונית, הינה, יש פה מי שהגיש את ההצעה הנמוכה ביותר. את אותם מוצרים אתה יכול לקנות במחיר שהוא משמעותית יותר זול ברשת שתזכה.
ככה אנחנו בעצם מתחילים לייצר תיחור, תחרות בין הקמעונאים, מי נותן את המחיר הנמוך ביותר לצרכנים. צרכן שנהג לקנות את המוצרים הללו ברשת x, אם הוא יעבור לרשת הזוכה, הוא מקבל הנחה נטו, שאנחנו מעריכים אותה בממוצע בכ-2,000 שקל לשנה. לא הייתי מזלזל ב-2,000 שקל לשנה. עכשיו, מה הרווחים הנוספים? הרווח הנוסף זה שהצרכנים – אנחנו עושים את זה לטובתם, האוריינטציה פה היא לצרכנים – יצביעו אכן ברגליים וילכו לרשת שנותנת להם את המחיר הנמוך ביותר. אנחנו מוכיחים שיש להם כוח.
אני מעריך, וגם אנשים שעבדו איתנו בתורת המשחקים, שהדינמיקה הזאת תייצר תחרות לעוד חבילות: חבילת בריאות; דיברת איתי על אנשים שרגילים לסוכר או גלוטן – עלא כיפאק, מצוין. אבל ברגע שהצרכן מבין שיש לו כוח, שהוא יכול להזיז market share – נתח שוק – ממי שמתגמל אותו, הדינמיקה שתיווצר זה תחרות בצד של הביקושים. זה משלים את הצד של ההיצע.
ועבודת המטה שאנחנו עשינו, האמיני לי, אומנם זה מחוץ לקופסה, אומנם נועז, אומנם קצת חדש, אומנם אני שומע על זה לא מעט ביקורת או שאלות וכל מיני – השארנו שבועיים, השבועיים הקרובים, לשמוע למי יש שאלות, למי יש הצעות שיפור. משרד הבריאות דיבר איתנו – דיבר איתי בר סימן טוב, לראות איך אנחנו יכולים לעשות שיתוף פעולה נוסף, גם בנושא שחשוב למשרד הבריאות. גם מביקורת וגם מהצעות טובות. אני בטוח שאנשים ישאלו. למשל, שמעתי שאלה – באמת לא חשבתי על זה – האם חייבים לקנות את כל החבילה? ברור שלא. מי שירצה, מי שלא צריך מטרנה - - -
אז אנחנו מסבירים. בשביל זה אנחנו שמנו את זה על השולחן, ניתן הסברים, נטייב את המודל. השכל לא נמצא רק אצלנו.
זו תחרות. כל אחד יכול להגיש את מועמדותו.
אנחנו מעריכים – להערכתנו יש כשישה קמעונאים גדולים. אני אומר לך מה אומר לי הדרג המקצועי במשרד, אני לא ממציא את זה. מי שניהל את התהליך הזה זה הדרג המקצועי במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף פעולה מלא, בשקיפות עם אגף תקציבים והרבה מאוד ייעוץ חיצוני של אנשים שנתנו לנו עצות באמצע הדרך.
חברים, אני לא הייתי מציע את זה אם אני לא הייתי חושב שזה רציני. אני מעריך שבסבירות מאוד גבוהה, בסבירות מאוד גבוהה, הדבר הזה ייצר תחרות בצד של הביקושים. אתם יודעים, כולם מתלוננים למה לא עושים, למה לא פה, למה לא שם. הבנתי אתכם, אבל סוף-סוף אנחנו באים ועושים משהו, וההערכה שלנו, אגב, שזה יחסוך לציבור כמיליארד שקל לפחות. אז זו התשובה של מה שטוען הדרג המקצועי במשרד הכלכלה והתעשייה, בהיכרותנו את השוק. זו התשובה של הדרג המקצועי.
אני יכול להסביר לך מדוע, כי אם אתה, לטובת העניין, תסכם היום את 100 המוצרים, בכמה הם נמכרים היום במדינה – הרי אלה מוצרים שנמכרים בעשרות רבות של מיליוני שקלים – תסכם אותם ביחד, וזה 6.1 מיליארד שקל מתוך כ-50 מיליארד שקל של המוצרים הרלוונטיים. תיקח את ה-6.1, אנחנו מעריכים שאם אתה יורד במחיר בכ-15% – 15% זה מיליארד שקל, כי לא כולם ישתמשו בסל, לא כל הציבור ישתמש בסל. ההערכה של הדרג המקצועי זה שזה סדר גודל של מיליארד שקל חיסכון. לא הייתי מזלזל בזה.
ולכן, אם תרצו, אנחנו נשב, נפרט. אני מוכן, כל חברי כנסת שירצה - - -
לא, זה לא צריך להגיע לחקיקה. אבל שוב, אני מתחייב בפני חברי הכנסת - - -
שנייה, אני רק אסביר. אני מתחייב, כל חבר כנסת שירצה לשבת עם הדרג המקצועי במשרד שלי ויחד איתי, נשקיע בכם זמן. אני רוצה שתתפסו ביטחון בפרויקט הזה. זה לא בשליפה, כפי שאנשים אומרים. חשוב לעשות את זה. זה יפתח את הנושא של התחרות בצד של הביקושים.
בכל אופן, תודה על השאלה. ואני אומר לך עוד פעם, מירב, גם את מה שטוב לאירופה טוב לישראל העברנו ביחד. תרצו יותר מידע, אני אשמח לעשות את זה, כי אני הייתי מאוד מאוד שמח - - -
אני מוכן, אין בעיה. אני בשמחה מוכן אהיה לעשות דיון בוועדת הכלכלה. דוד ביטן מכיר את הפרויקט, מאמין בו. עוד פעם, אמרתי לך, גם כל המשרד שלי, ואני יודע שגם אגף תקציבים, שאני דיברתי איתו, הדרג המקצועי שלי דיבר איתו, בהחלט רואים ששווה ללכת על המהלך הזה. מניסיוני, כשהולכים לדברים חדשים, תמיד יש אלמנט של אי-ודאות. כדי להוריד את האי-ודאות אני אשמח בשאלות ותשובות עם כולם, ואני בהחלט אסכים לבוא לוועדת הכלכלה, כשיהיה לנו קצת יותר מידע, בשמחה, כי אני רוצה שתתפסו ביטחון. תודה רבה.
1,225 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.