קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סמלי הדבר שהצעת החוק הזו מגיעה אל הישורת האחרונה כאשר אנחנו מציינים מלאות שלוש שנים להכרזת המלחמה של השר יריב לוין על מערכת המשפט הישראלית, ובעצם על הדמוקרטיה כולה. החוק הזה – שכפי שאתה רואה, אדוני היושב-ראש, לא מסעיר את המליאה – מנקז לתוכו את כל היסודות הרעים, הבאושים, של המהפכה המשטרית שהוביל השר לוין. החוק הזה כל-כולו משקף מסע נקמה, ונדטה, הייתי אומר כמעט אישית, של השר יריב לוין כנגד אויבים מדומיינים. הצעת החוק הזו, למרות שפגיעתה לא תהיה רעה בהשוואה לכל יתר חוקי ההפיכה, מתמצתת את הכוחנות, את הדורסנות, את חוסר הרצון לדיאלוג שמאפיין את כל מהלכיו של השר יריב לוין בשלוש השנים האחרונות.
השר לוין, לפני שלוש שנים, ב-4 בינואר 2023, זרע רוח; את הסופה האיומה קצרנו כולנו ב-7 באוקטובר. בהובלתו, כפי שמפורש בהסכמים הקואליציוניים, בהובלה שלו, ממשלת ההפקרה והחורבן התעסקה במשך תשעה חודשים בדבר אחד בלבד: בריסוק מערכת המשפט, בריסוק הדמוקרטיה הישראלית ובריסוק החברה הישראלית. במקום לעסוק בצורכי הביטחון, במקום להתמודד עם האיומים האסטרטגיים בגבול הצפון ובעוטף, יריב לוין, ביחד עם חבר הכנסת שמחה רוטמן, בברכתו של ראש הממשלה, שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא ביטול המשפט הפלילי שלו, הובילו את הממשלה שלנו להזניח את הביטחון הלאומי ולעסוק בדריסתו של בית המשפט העליון, בדריסת הייעוץ המשפטי, בדריסתם של כל שומרי הסף.
בניגוד לטענה המגוחכת של חבר הכנסת רוטמן שהוא מנהל שיחות על הלכת אפרופים עם נהגי מוניות, הרי צריך לומר שרוב הציבור לא מבין במה מדובר. אז כדאי לתת סימנים בהצעה הזו. ואני אנצל את כל הזמן שעומד לרשותי כדי להראות עד כמה יריב לוין מתנהל בכוחניות ובחוסר ענייניות.
הצעת החוק הזו לא הייתה צריכה להגיע בכלל לכנסת, מכיוון שבמהלך טבעי, באולמות בית המשפט העליון, הלכת אפרופים עוּדנה, אוּזנה, הגיעה למקומות הנכונים כתוצאה משרשרת של פסקי דין בנושא פרשנות החוזים; וכך מתנהל תהליך טבעי, לא כוחני ולא דורסני, שבו מתחדשת הלכה, ואז, כתוצאה מדיאלוג קונסטרוקטיבי בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, הדברים מתאזנים ומתעדנים. הצעת החוק הזו בסופו של דבר לא מחדשת דבר, שהרי גם בלי הצעת החוק הזו, העקרונות שכתובים בה הם העקרונות שגובשו בפסיקה במרוצת השנים. אבל השר לוין, חשוב לו לתקוע אצבע בעין – של אהרן ברק, של הנשיא עמית, שהוא לא מכיר בו, של כל שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם. ולכן החקיקה הזו מגיעה אל הכנסת, כי השר לוין, שכשל בכל מה שקשור לשיפור השירות לאזרח - - -
אני לא יכול לממש את זכות הסיעה. אם צריך שאני ארד ואחזור, ארד ואחזור, אעשה את זה.
הכול בסדר, אני מתכוון לדבר על כל ההסתייגויות שלנו. מכיוון שביקשו ממני לתת התראה על הגעתו של השר, אז אני לא אדבר 25 דקות, אני אדבר 15 דקות.
לא, אבל הם ביקשו, כדי לומר מתי השר יעלה.
אני אדבר 15 דקות כאן, ואז תדעו מתי לקרוא לשר.
כפי שאמרתי, אדוני השר לוין, בחוק הזה, שלא עתיד לחולל שום דבר דרמטי, כי עקרונותיו כבר התקבלו בפסיקה – תכף אומר במה החוק הזה סוטה מן הפסיקה, אבל לשר לוין היה חשוב להביא את החוק הזה מכיוון שמה שמעניין את השר לוין הוא להשלים את מהלך הנקמה הגדול שלו בבית המשפט, בנשיא לשעבר אהרן ברק, תחת להכיר במהלך הטבעי של פסיקה, ואחרי זה ביקורת שנאמרת על הפסיקה, ואיזון של ההלכה בפסיקות נוספות. השר לוין, הוא חייב להראות, הוא חייב להראות את כוחו הגדול. הכוחנות והדורסנות, הזלזול במודל של דיאלוג בין הרשויות כולו מתגלם בהצעת החוק הזו.
שלוש שנים השר לוין מכהן כשר המשפטים. תאמר לי, אדוני, במה הועלת לאזרח הישראלי? במה הגברת את הנגישות שלו לצדק משפטי? במה עזרת לו במיצוי הזכויות?
כל כך מעט הישגים יש לך בכל מה שנוגע למפגש של האזרח הישראלי עם מערכת הצדק. לא הגדלת תקנים.
לא הגדלת תקנים. לא צמצמת פערים - -
- - למול הסטנדרטים הבין-לאומיים של השפיטה. לא ביצעת מהלכים דרמטיים בהרחבת הסיוע המשפטי לאזרחים.
נכון, גם נכון. כמה סמלי, כמה סמלי שלא דאגת לקדם את הצעת החוק הממשלתית שמטילה הגבלה על שכר הטרחה של עורכי דין שמייצגים נפגעי פעולות איבה. שנתיים הצעת החוק הזו לא מקודמת ברצינות על ידיכם, הצעת חוק ממשלתית. גם אחרי 7 באוקטובר לא טרחתם לדאוג שהצעת החוק הזו תוך חודש תאושר כאן במליאה. מעשה הנקם שלכם במערכת המשפט לא הועיל בדבר אחד, בקמצוץ, לעניינם של האזרחים.
עשה לי טובה, השר לוין, מונחת אצלך חקיקה שגובשה אצלכם לשיפור מעמדם של נפגעי עבירה; אתם לא טורחים לקדם אותה. אפילו לא טרחתם להחיל דין רציפות על ההצעה שלנו מהסיבוב הקודם למען נפגעי העבירה. כל המעשה שעשית שלוש שנים, שלוש שנים, לא הועיל בדבר לאזרחי ישראל, הביא עלינו פלגנות, ריתק את הממשלה שלך להתעסק במהפכות משטריות במקום להגן על תושבי העוטף וגבול הלבנון. ממשלה שכושלת בכל דבר.
תחת הכהונה שלך כשר המשפטים מספר הרציחות של אזרחי ישראל מאמיר. נוהגים לדבר רק על המוקיון, העבריין, הבריון, שר הטיקטוק, שכרתם איתו ברית מן השטן. אבל מה האחריות שלך להשתוללות הפשיעה? מה האחריות שלך למספר הרציחות המאמיר? ארבעה אזרחים, כולל אב ובנו, נרצחו ב-12 השעות האחרונות. לך אין קשר לזה, שר המשפטים שמופקד על מערכת אכיפת החוק? כי אתה עסוק במעשי נקם בלשכת עורכי הדין, בבית המשפט העליון.
השר לוין וה-D9 שלו. אתה, אדוני, ביחד עם נתניהו, נושא באשמה המרכזית, כי אתה הובלת את הממשלה הזאת להזניח את הביטחון ולרתק את כל כוחותיה למהפכה המשטרית.
והדבר המדהים, הדבר המדהים, אביר הוודאות המשטרית, המשפטית – ישבנו בוועדה. תעזוב את העובדה שהצעת החוק שלך באופן חלקי מעניקה תוקף להלכת אפרופים, על אפך ועל חמתך - -
- - ולמרות כל הגידופים שלך נגד הנשיא ברק ונגד שופטי בית המשפט העליון.
הצעת החוק שלך מעניקה תוקף לחלקים משמעותיים בהלכת אפרופים - -
- - במתן מעמד לאומד דעתם של הצדדים בחוזה לא עסקי. אבל כשהגענו לדבר על ההצעה בוועדת החוקה, וכל המומחים, כולל אלה שכביכול תומכים בעמדתך, אמרו: סדר הסעיפים צריך להיות שונה – קודם מציגים את הכלל המרכזי של פרשנות החוזים ורק אז מגיעים למקרים החריגים של חוזה עסקי, שהוא יפורש רק על פי לשונו, למעט במקרים מיוחדים – בא יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רוטמן ואמר: אי-אפשר, השר לוין מתעקש שהסעיף הראשון יהיה סעיף הוונדטה, הנקם הגדול, החשבון הגדול עם אהרן ברק והלכת אפרופים. באו מומחי משפט בדיני החוזים שנוטים לעמדתך בעניין פרשנות חוזים, ואמרו: מה זה הבלגן הזה? מה זה החוק המבולגן הזה? מה זה ההתעקשות לשים את הסעיף על החוזה העסקי למעלה ולא את העיקרון הבסיסי כפתיחה? אבל אמר חבר הכנסת רוטמן: השר לוין לא מוכן.
בזה אתה מתעסק, בזה אתה מתעסק, לא בטיוב הנגישות של האזרחים לצדק. שנפרט את כל הרשימה של אנשים שממתינים להרחבת הסיוע המשפטי?
הוא התרחב בתקופתך ככה למול מה שהיה צריך.
ואני אזכיר לך עוד פעם ועוד פעם את האחריות שלך למה שקורה עם הפשיעה. אתה מחרים את היועצת המשפטית; אתה מחרים את מחלקת ייעוץ וחקיקה; אתה לא מדבר עם נשיא בית המשפט העליון. כמו דובי לולו – לוין הרגזן, השר שברוגז עם כל העולם. השר הרגזן.
אני זוכר את ההופעה הראשונה שלך בוועדת החוקה. באת ואמרת לנו: אני לא הבאתי איתי שום עציץ ללשכה, כי אני העציץ. אתם מבינים? השר, שנתניהו נתן לו צ'ק פתוח בהסכמים הקואליציוניים לעשות מה שהוא רוצה עם הדמוקרטיה הישראלית, הוא בא ואומר: אני עציץ. אתה עציץ? בוא אני אומר לך מה אתה צריך אצלך בחדר – לא עציץ; מראה, מראה שתתייצב מולה ותראה את בבואת האדם שנושא באחריות לאסון שבא עלינו.
מראה, השר לוין, מראה שבה תביט ותראה את הסגן של ראש הממשלה - -
- - את ממלא מקומו, שהוביל את החברה הישראלית לריסוק – לריסוק – ובסופו של דבר, כן, מר לוין, לא רק נתניהו נושא באחריות ל-7 באוקטובר; כולכם נושאים באחריות, אבל אתה ראשון בין שווים. ראשון בין שווים.
השר לוין, מראה אתה צריך. הצעת החוק הזו לא תוסיף ודאות. כל המומחים לפרשנות דיני החוזים, עוד פעם, כולל השמרנים ביותר, כשהסתכלו על הטיוטה האחרונה, אמרו: לא לזה פיללנו. במקום חוק פשוט, חוק ברור שבנוי בהתאם לסדר הדברים ההגיוני – חוק הנקמה של יריב לוין במורשתו של אהרן ברק. לכן, למרות שהחוק הזה לא יוצר שינויים דרמטיים במצב הקיים, צריך להצביע נגדו, מכיוון שהחוק הזה משקף את הגחמות הילדותיות שלך, שעלו לחברה הישראלית בריסוק ובדם. בריסוק ובדם, השר לוין.
שלוש שנים למהפכה המשטרית, ואין לך אפילו את האינטגריטי לעצור אחרי מה שעוללת לחברה הישראלית.
רק נגמרה המלחמה, האיומים הביטחוניים עודם בשיאם, ואתה דוהר על ה-9D לחידוש המהפכה המשטרית. מה לעזאזל אתה רוצה מאזרחי ישראל?
מה צדק אחרי השנתיים האלה של דם ואש ותימרות עשן?
אתה מחפש צדק? איך אדם שלא לוקח בדל אחריות על מה שקרה כאן מדבר על צדק? אתה עושה כאן איזשהו שירות לאזרחים המוחלשים של מדינת ישראל?
אתה משרתם של בעלי הון, אתה משרתם של בעלי האינטרסים. כל הממשלה שלכם טובעת בקשרי הון-שלטון, ואחרי שראינו את מה שאתם עושים עם השלטון הקטרי, אלה קשרי הון, שלטון ואסון.
ואתה עוד מעז להתפאר בחקיקה העלובה הזו, שמתמצתת את סדרי העדיפויות המעוותים שלך - -
- - של מסע נקמה שמתחיל מימיך בלשכה ולא נגמר עד שמה?
עד שהחברה הישראלית תתפרק כולה.
לא עשית דבר שקידם את היעילות השיפוטית. לא עשית דבר שתיקן את מה שדורש תיקונים. אתה ריסקת במו ידיך את החברה הישראלית בקנאות העיוורת שלך. אתה השותף הבכיר של איתמר בן גביר בקריסת הביטחון האישי, בקריסת שלטון החוק, בקריסת המאבק בפשיעה.
האחריות היא על הכתפיים שלך. האחריות היא על הכתפיים של המוקיון שנתניהו מעניק לו חסינות.
את גלנט הוא פיטר, את יולי אדלשטיין הוא הדיח, אבל את בן גביר? לבן גביר הוא מעניק חסינות. ארבעה אזרחים – את מפריעה לי.
לכי תעשי את הדברים הפופוליסטיים שלך בצד.
די, די. די להפריע לי, פופוליסטית.
חבל שאני אספר כמה את פופוליסטית.
לכבודה של משפחה יקרה, אני לא אספר כמה את פופוליסטית.
אדוני, בוא, היא לא תעמוד פה ותפריע. תוציא אותה ותן לי עוד שתי דקות.
תאמיני לי שאת לא רוצה שאני אספר מה קרה היום. די. פופוליסטית.
אני עוצר. לא סיימתי. היא עומדת פה - - -
לא קשור, אני מוכן לקרוא גם לך פופוליסט.
תקשיב, אתה פופוליסט, יריב לוין פופוליסט. לא יכול להיות שהיא תפריע לי במשך דקה שלמה.
תודה, אני אסיים תוך דקה. אדוני, מפריעה לי חברת כנסת במשך שתי דקות. שאני לא אתייחס לזה?
אני רוצה להיות הגון, אני רוצה לסיים.
בקיצור, אדוני, החוק הזה הוא חוק נקמה מטופש וילדותי, חוק נקמה מטופש וילדותי שצריך להצביע נגדו, לא מכיוון שהוא מכניס איזשהו שינוי דרמטי, אלא מכיוון שהוא משקף את הגחמות שלך וכיצד גררת מדינה שלמה, את החברה הישראלית כולה, למסע נקמה מדומיין שבתשעת החודשים הראשונים לכהונת הממשלה הביא את הממשלה, שאתה משחק בה תפקיד מרכזי, להזניח את הביטחון הלאומי שלנו. אמר השר אליהו: קודם נטפל במערכת המשפט, אחרי זה נטפל בחמאס. זה המשפט שלך. זו האידיאולוגיה שלך.
לכן, אדוני השר לוין, במלאת שלוש שנים להפיכה המשטרית, צריך להישיר אליך מבט, מכיוון שאתה מסרב להסתכל במראה, ולומר לך שהאחריות ל-7 באוקטובר לא רובצת רק על כתפיו של ראש הממשלה הכושל שלנו, אלא במידה רבה מאוד על כתפיך. אני קורא לחבריי באופוזיציה להבין כמה החוק הזה הוא חוק הנקמה של יריב לוין ותו לא ולהצביע נגד החוק הזה, מכיוון שיריב לוין לא ראוי לאמון מאף אחד מאיתנו.
1,825 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.