קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לא בהכרח. זאת שאלה פרשנית. זה בדיוק העניין.
אדוני שר המשפטים, אין חולקת שחלו שינויים מאז. אבל הדברים שתיארת כקושי אינם מייצרים קושי, משום שהחקיקה ההיא עולה בקנה אחד עם קו הפסיקה של בתי המשפט. אז גם אם החקיקה עוד לא תהיה מושלמת, אז בלאו הכי היא לא סותרת את הקו שברוך השם בית המשפט נוקט בו ובזכותו יש באמת לקהילה הגאה זכויות רבות. לכן אין בעיה, אלא להפך. באמת נימצא סוגרים כל מיני פרצות, ואחר כך בית המשפט לא יצטרך לקבל עוד פסיקות, שאתם תקראו להן אקטיביסטיות.
אני חייבת להגיד שההסבר שנתת איננו מייתר, בעיניי, את הצעת החוק, ומין הראוי היה לתמוך בה.
אבל מעבר לזה, אני חייבת להגיד שההתמחות של הקואליציה הזאת היא בשימוש בשפה ליצור נרטיבים; ההבחנה הזאת, שיש כאלה שלא משרתים, כי הקואליציה מסדרת להם קומבינה וכסף ופטור וחסינות מפני מעבר על החוק – הם גם יכולים לחסום כבישים. הם גם יכולים באמת להתפרע, לתקוף שוטרים, הכול מותר להם. הסרבנות שלהם לשרת נקראת "תורתו אומנותו"; היא נקראת "ערך לימוד התורה". היא נקראת כל מיני שמות כאלה יפים. אבל אלה שמשרתים ומסכנים את עצמם ומקריבים את גופם, את משפחותיהם, את נפשם, הם, אסור שתהיה להם דעה, חס וחלילה, בקשר לסיבות שבשלהן הם נשלחים כבשר תותחים לשדה הקרב. זה לא. לזה או לאיזשהו שיח על הלגיטימיות של השליחה שלהם למלחמה – לזה אתם קוראים סרבנות.
אז זאת, אגב, הגדרה של הפליה ביג טיים. אולי גם את זה כדאי להסדיר בחוק סוף-סוף.
236 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.