קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר. בראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה יושב בראש הישיבה, כדי להודות לך – אמרתי לך את זה גם בשיחה שיזמתי איתך בינינו, אבל אני חושב שראוי לומר את זה גם מעל הדוכן. אני חושב שהאופן שבו אתה מנהל את הישיבות, גם מקפיד על שיח ראוי, ראוי להערכה גדולה, מוסיף כבוד לכנסת, ואני בוודאי מודה לך.
חבר הכנסת להב הרצנו, היינו בסרט הזה בשבוע שעבר, בלבוש אחר. בסוף זה בכל פעם אותו הדבר. במקרה הזה, הצעת החוק היא פשוט מיותרת – ההגדרות קיימות – אפילו הייתי אומר מזיקה, כי תאר לך שהכנסת תסיים את כהונתה והחוק יימצא בהליכי חקיקה ולא יסתיים, ואז יבואו ויגידו, שהחלטות של בית משפט – ויש רבות כאלה – שקובעות שאסור להפלות, ובצדק, בגלל נטייה מינית, אמונה דתית, זהות מגדרית וכו' וכו' וכו' - -
- - אני חושב שאם הדבר הזה בעצם יבוא ויגיד – בעצם הנחת העבודה היא שהדבר הזה בכלל מותר. זה ברור שהדבר הזה הוא לא קיים והוא אסור. הוא אסור, וכולנו מבינים, גם אם זה לא כתוב באלה המילים בדיוק. בעניין הזה אני חושב שזה בדיוק המקרה של "המוסיף גורע".
להעלות הצעה – ואמרתי, שוב, זה לא בכדי ולא במקרה שלא עשיתם את זה בקדנציה הקודמת. הייתה לכם ממשלה, יכולתם לקדם את הדבר הזה. היה שר משפטים ושרים אחרים שבוודאי לא התנגדו לעניין הזה. בצדק זה לא עלה, כי זה לא היה משהו שהיה נכון לקדם אותו, מכיוון שהוא ממילא קיים והקידום שלו רק מזיק.
לצערי הרב, עכשיו כדי לעלות פה מדי שבוע ולנסות להציג אותנו ככאלה שלא מסכימים, או כל מיני דברים מהסוג הזה - - -
לא יודע, את זה אתה אומר, אני לא שם מילים בפיך.
אני חושב שזה לא נכון, לא מועיל ולא נותן דבר. אגב, שלא לדבר שאפילו מבחינה טכנית, המקום של הוראות כאלה הן בכלל לא בחוק הפרשנות, אלא במקומות אחרים, אם בכלל, וכו'.
אני רוצה, אדוני היושב-ראש, בכל זאת לנצל את הזמן שיש לי לעוד שני דברים: האחד, אנחנו נפרדים היום כאן בכנסת מעובד מסור בשם דוד ירימי, שהתחיל לעבוד פה, אדוני היושב-ראש, בשנת 1984. ראיתי אותו היום, אי-אפשר היה שלא להרגיש בהתרגשות שלו, אני מתאר לעצמי מה עובר בראשו של אדם, שמסיים - - -
כן. דרך כל כך ארוכה. דוד, כבר שנים הוא בעצם עומד בראש מדור החשמל. התפקיד אפילו מוגדר, ראש מדור בכיר חשמל. זה אחרי שהוא עשה כאן שורה של תפקידים. הוא אפילו התחיל במשמר הכנסת, ועשה כאן באמת את כל הדרך. אני רוצה לומר – אני יכול להרשות לעצמי – בשם כולנו, להודות לדוד, לאחל לו הצלחה גדולה בדרך החדשה שהוא יוצא אליה; לומר לבני המשפחה שלך, דוד, שיכולים להיות מאוד מאוד גאים בך. אנחנו מודים לך על עבודה – שאגב, היא עבודה שמחייבת להיות זמין, מסביב לשעון, תמיד, בכל מצב, עם הרבה הקפצות, כדי להבטיח את זה שהבניין הזה יתפקד ויעבוד. הדבר הזה היה באמת בנשמתו של דוד לאורך כל השנים, וגם הורגש באופן שהוא ביצע את עבודתו. אז באמת תודה רבה לך, דוד ירימי, על הרבה הרבה שנים טובות של עבודה מסורה ומקצועית בעבור הכנסת, וכפועל יוצא, בעבור הציבור הישראלי כולו.
- - שיודע לספק קרקע יציבה לעובדיו, ומקום של כבוד להשתכר בו.
כן. הדבר השני, אדוני היושב-ראש, והוא כבר פחות משמח. אני נדהמתי, באמת, אני חושב שאי אפשר היה שלא לא לעמוד נדהם, כאשר ראיתי את הפרסום באתר 0404 בעניין הכנס שנקבע בבית המשפט העליון תחת הכותרת: חינוך לדמוקרטיה. כנס ששני הדוברים בו, החיצוניים, הם ד"ר אוקי מרושק, ופרופ' אסא כשר, שהם אמורים להופיע בכנס הזה לצידם של השופט יצחק עמית והנשיאה בדימוס, השופטת אסתר חיות.
אדוני היושב-ראש, אם למישהו היה בכלל ספק באיזו הטיה פוליטית פועל בית המשפט העליון, מהי עמדתם הפוליטית של שופטיו ובאיזה ליקוי מאורות הוא נמצא, הרי שהכנס הזה – שאני דרשתי ממנהל בתי המשפט להביא לביטולו המיידי – הוא העדות הכי טובה לעניין הזה.
אני רק רוצה לצטט, למשל, את פרופ' אסא כשר, שאומר, בעיצומה של המלחמה: "אני חושב שיש הרבה כופתאות משובחות - - - המתנחלים הם הטבעת העכורה שבתוך המרק". דברים גזעניים, בוטים. הוא אומר דברים נוספים בנובמבר 2022: "לפנינו שתי מוטציות. המוטציה החרדית חושפת מעבר של צורת החיים הגלותית" – וכאן בהמשך – "לצורת החיים החדשה של מיעוט החי על חשבון זולתו, טפיל כלכלי". ובהמשך: "כל קריאה לאחדות העם היא בעיניי קריאה פסולה". דברים גזעניים, בוטים, מפלגים. ואת זה, חברות וחברי הכנסת, חושב השופט יצחק עמית וחושבת הנשיאה בדימוס אסתר חיות - -
- - שאלה האנשים שצריכים לחנך לדמוקרטיה. אותם מזמינים לכנס בבית המשפט העליון על חשבון משלם המיסים הישראלי. אני לא מדבר על ד"ר מרושק, שבעיצומה של המלחמה, אומרת את הדברים הבאים. היא מפרסמת פוסט עם שלט שבו נכתב: מצילים את החטופים, מסרבים למלחמה. אחר כך היא משתפת פוסט שקורא לטייסים לסרב. אחר כך היא משתפת פוסט שבו נכתב: מי שמסרב, מציל את מדינת ישראל. ואחר כך עוד פוסט שהיא משתפת: סרבו להיות בשר תותחים בסופר ספרטה; סרבו לבצע פשעי מלחמה; סרבו להפוך לפושעים נגד האנושות.
אותה מזמינים לכנס. היא תחנך לדמוקרטיה? לפי השופט יצחק עמית וחבריו בבית המשפט העליון. איזה ליקוי מאורות. זה לא בית משפט, זה מוסד פוליטי, שמאלי רדיקלי. ואם למישהו היה ספק שזה מה שעולה בפסיקות שלו, הינה, זה מה שקורה; אלה האנשים שהוא מזמין; אלה בעיניו המחנכים של דור העתיד. שערורייה שאין דומה לה. כמובן, אדוני היושב ראש, שאין בכנס הזה אף דובר מהצד האחר של המפה, זה בוודאי לא קיים - -
- - הס מלהזכיר. אין שום סיכוי שיקבלו במה אצל האנשים הפוליטיים, הרדיקליים וחד הצדדיים האלה.
אגב, אני אומר לך עוד דבר, אדוני. אדוני היושב-ראש, הייתה גם תגובה מטעם הרשות השופטת, כאשר אני דרשתי לבטל את הכנס הזה, בהתחלה, הם עוד כתבו, שהצגת יום העיון כפוליטי היא טענה שגויה ומטעה: מטרת הכנס – תקשיבו טוב – היא חינוך לערכים משותפים והעמקת ההבנה של עקרונות היסוד שעליהם נשענת מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. עקרונות יסוד שהם מה, גזענות בוטה? לקרוא לציבור שלם טפילים? אני שואל אתכם, חבריי באופוזיציה, איפה הזעקה שלכם? זו ההודעה של הרשות השופטת מהיום, על הכנס הזה. כאשר ערכי היסוד – איך הם אומרים? חינוך לערכים משותפים – הערך המשותף שלנו הוא סרבנות? חבר הכנסת מיקי לוי, סרבנות? חרפה. בושה.
את עוד מגינה עליהם, על תומכי הסרבנות? את עוד מגינה עליהם, על תומכי הסרבנות?
ואגב, כל זה קורה כשבמקביל אותם אלה שרוצים מזמינים את תומכי הסרבנות לכנסים.
חברת הכנסת לזימי, את תתרגלי לזה שאני אשמיע לך את האמת כל הזמן, גם אם זה מאוד קשה.
כל הזמן את תשמעי את האמת. את תשמעי את האמת, את תשמעי את האמת כל הזמן.
חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. סיימנו עם שלב קריאות הביניים. תודה רבה.
לכן, אדוני היושב-ראש, הכנס הזה אסור לו להתקיים.
קריאות הביניים לא אפשרו לסיים.
אדוני היושב-ראש, הכנס הזה אסור לו להתקיים. אני דורש את ביטולו. בית המשפט העליון שייך לכל אזרחי ישראל, ולא רק לקבוצת שמאל רדיקלי, קיצוני, גזעני, שקוראת לסרבנות. כך יהיה. אנחנו מתקנים את המוסד הזה; אנחנו מחזירים אותו לעם ואנחנו לא נוותר עד שנשלים עד הסוף את התיקון הזה.
1,145 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.