יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתרגש פעמיים. 1. פעם ראשונה לראות אותך בעניבה. בהתחלה חשבתי שיש השבעה עכשיו. שיהיה לך בהצלחה. לא ייאמן ששר המורשת – לך, שיש לך ארבעה תיקים - -

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתרגש פעמיים. 1 – זה שאתה במשמרת הראשונה שלך, נכון?

והדבר השני זה לראות אותך בעניבה.

בהתחלה חשבתי שנכנס חבר כנסת ואמרתי: טוב, כנראה יש השבעה עכשיו, אתה יודע. אבל שיהיה לך בהצלחה, והעניבה הולמת אותך.

שלום, אדוני השר. לא ייאמן ששר המורשת, שאתה יודע, בוא נגיד, לך, שיש לך, ברוך השם, ארבעה תיקים – אתה צריך להחליף אותו ביום הזה, אבל בסדר, כל אחד והג'וב שלו.

למה?

בסדר גמור. מגילת העצמאות.

עוד לא ראיתי. לי הוא לא שלח את מה שהוא כתב לך.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה גם חברי חבר הכנסת משריקי. אני יכול לגלות את השיחה שהייתה לנו? מה אכפת לך. משריקי שאל אותי: מה אתה קשור? מה, אתה תימני? שזה קטע אצלכם. לא כולם תימנים, אבל כל היהודים עיראקים. אני רק רוצה שנייה שאני איישב את ההיסטוריה: אור כשדים, אברהם אבינו – כולנו עיראקים, אבל בסדר גמור.

אז לא, אני לא תימני, ואני גם שמעתי גם את הדברים שאמרת, ואני מכיר את הסיפורים – אני מניח שלא טוב כמוכם – ואני פחות מעוניין לדבר על העלייה. א. כי אני חלק ממערכת חינוך שלא באמת למדה – לא למדה את העליות המשמעותיות, בטח לא מארצות ערב, לא למדה גם את ההיסטוריה של ארצות ערב. זה חלק ממערכת חינוך שפשוט הדירה תרבותית את התרבות מארצות ערב, אבל אני מניח שדברים צריכים להגיע לאיזה מסלול של תיקון.

אבל אני רוצה לדבר על התיקון, והקריא קודם, אני לא זוכר מי, ממגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק, השלום, לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין". ואם אנחנו רוצים לדבר על קליטה, האם אנחנו היום, בישראל 2025, 77 שנות קיומה של המדינה, האם אנחנו מקיימים את המצווה, בעיניי החובה, של קליטה, של עלייה? הסבים והסבתות של כולנו פה, מה שהם חוו במדינת ישראל, וחלק גם ההורים שלנו – האם אנחנו יכולים להגיד, שכדור המשך, דור שני לעלייה, דור שלישי לעלייה כבר, האם אנחנו כמדינה למדנו לתקן את העוולות שההורים והסבים שלנו חוו? האם העלייה של יהודי ברית המועצות הייתה שונה? האם מישהו תיקן שם את מה שהם חוו, מה שהם חווים עד היום – האפליה, היחס, ההדרה התרבותית של יהודי אתיופיה? וזה בא לידי ביטוי בכל דבר, לא רק בהדרה תרבותית. זה בא לידי ביטוי גם בילדה היימנוט, שנחטפה, כמה אנחנו שומעים עליהם. אם בכלל נעשה סקר בקרב חברי הכנסת, אני בספק אם 100% יודעים, או קרוב ל-60% ידעו מי זאת היימנוט, ובכלל דיברו עליה או ראו את המשפחה שלה. האם מישהו היה במרכז הקליטה בצפת וראה איך קולטים עולים במדינת ישראל? ולא ב-1950, שאז אתה יכול להגיד שהיו הרבה משימות ולפני 50 שנה, מה שנקרא, לך תזכור – היום, ישראל 2025. איך נראה מרכז קליטה, איך מתייחסים לעולים, איך משלבים אותם בתרבות, איך גורמים להם להיות לא בצפת, אלא פה, ברעננה, במרכז, בהוד השרון, ששם ייקלטו תרבותית. מישהו בכלל חושב על זה? לא.

והיום, חברי, אדוני היושב-ראש, נערך דיון בוועדה לצעירים במדינת ישראל על ההדרה, שאנחנו כולנו חלק ממנה, של הבנות החרדיות בסמינרים הספרדיים. כשאני שומע ורואה, ואני מדבר על זה פעם אחר פעם, שמכנים בנות מזרחיות בעיריית ירושלים "כושית", ומדרגים לה את גובה הגרביון ואת החוזק הספרדי של אימא שלה, ולפי זה מסווגים אותה, אם היא תיכנס או לא תיכנס למוסד חינוכי שכולנו משלמים עליו – אז לבוא ולדבר על קליטה ולבוא ולדבר על עלייה ועל אפליה כזאת או אחרת והדרה, כשהיום זה קורה בממשלה הזו, במדינה ובכנסת הזו? כשעיריית ירושלים, בירתנו הנצחית, שאליה שאפו אבות-אבותינו, מתגמלת ומתקצבת מערכי חינוך ומוסדות חינוך שקוראים לבחורות ולנערות ספרדיות, כושיות? תודה.