קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, הכנסת מציינת היום את יום מכתב 18 המשפחות שחוללו את הפלא הגדול של עליית יהודי גאורגיה ויהדות ברית המועצות. כאן המקום להודות לחברנו חבר הכנסת לשעבר סימון משה מושיאשוילי, שכולנו תקווה שעם התקדמות החוק המיוחל יחזור אלינו לכאן, ולחברי יו"ר סיעת ש"ס ינון אזולאי, שיחד איתו קידמו את החוק הזה, ואנחנו היום מציינים זאת לראשונה.
18 משפחות אמיצות מקהילת יהודי גאורגיה, בברית המועצות דאז, קיבלו את ההחלטה ההיסטורית והנועזת לפנות לוועדה לזכויות האדם של האומות המאוחדות בדרישה לעזוב את ברית המועצות ולעלות לארץ ישראל. זו לא אותה ועדה של היום, כנראה. הוועדה אז הייתה קצת יותר מצפונית. זוהי עובדה שהסובייטים ניסו להסתיר בכל דרך אפשרית, מתוך פחד מהשפעתה של יוזמה זו.
היוזם של המכתב היה שבתאי אלאשווילי, אדם שלא נכנע לנורמות של משטר הדיכוי הסובייטי. לאחר שבקשתו האישית לעלות לארץ ישראל נדחתה, הוא לא חיפש תשובות מהשלטונות, אלא מצא דרך לפתרון: יחד עם משפחות נוספות אזרו אומץ ופנו כולן יחד במכתב מרגש אל האומות המאוחדות.
חשוב לדעת שבימים ההם כל אדם שהיה מנסה לעזוב את ברית המועצות מאחר שלא ראה אותה כארץ מולדתו, היה נחשב כאילו עבר עבירה חמורה של בגידה, תוך סיכון וסכנה לעונש מוות. עם כל זאת, המשפחות הללו לא חששו. הן ידעו שהעתיד שלהן, של ילדיהן ושל העם היהודי כולו נמצא בארץ ישראל, ולא היו מוכנות לוותר על החלום הזה. הן העבירו את המכתב בדרך-לא-דרך לשגרירות הולנד, שייצגה אז את האינטרסים של מדינת ישראל בברית המועצות. המכתב נחתם ב-6 באוגוסט 1969, בכ"ה באב תשכ"ט, אך רק שלושה חודשים לאחר מכן הגיע המכתב לישראל. הראשונה לקרוא אותו כאן בכנסת על דוכן הכנסת הייתה ראש ממשלת ישראל דאז הגב' גולדה מאיר, זיכרונה לברכה. היא קראה אותו בפני חברי הכנסת, והמילים המרגשות הללו נשמעו כאן, בין כותלי הכנסת, הבית הזה שמרבה להתכתש ולהתווכח.
המכתב הועבר גם למזכ"ל האומות המאוחדות, ולפי גורמים המעורים בנושא, היה הזרז המרכזי להתחלת המסע של העלייה מברית המועצות. קמפיין זה נקרא "שלח את עמי", והיה התחלתה של תקופה חדשה. ב-1971 קבוצת יהודים גאורגים אף קיימה שביתת רעב מול בית הדואר במוסקבה במחאה על עיכוב העלייה. בשנות השבעים יצאו כ-30,000 יהודים גאורגים לישראל ולמדינות אחרות, והם לא רק ניצלו את ההזדמנות, אלא גם תרמו רבות להצלחתה של העלייה מכלל ברית המועצות. מכתב 18 משפחות היה ההתחלה, הסדק הראשון שדרכו זרמו גלי העלייה הגדולים.
הקהילה היהודית בגאורגיה הייתה נטועה עמוק בשורשיה, ומציינת כמעט – אני אומר את זה בצורת הביטוי שהם מבטאים – "עשרים וחמש מאה" – 2,500 שנה להיווסדה של הקהילה היהודית, עוד מימי חורבן בית ראשון. הקהילה לא רק שמרה על זהותה היהודית במשך הדורות, אלא גם הצליחה לשמר את המסורת היהודית, את המנהגים, את ההנהגה הרוחנית שלה, וכל זאת תחת שלטון סובייטי מדכא, שבו נשקפה סכנה של התבוללות וריקון מזהות יהודית, כפי שקרה לקהילות אחרות. הישרדותה של הקהילה הזו, של הקהילה של יהדות גאורגיה, במסירות נפש כזאת, אינה דבר מובן מאליו.
אני אישית זכיתי להשתתף באירוע כזה שמציין את לידתה של הקהילה היהודית בגאורגיה – אז הם קראו לזה "עשרים ושלוש מאה" – אירוע שמוקדש להיסטוריה המפוארת של הקהילה היהודית, עם אירוח מופלא, מפואר, בקהילה הגדולה בטביליסי. מדובר באירועים אשר צוינו בכבוד רב, עם השקעה מרשימה והתרגשות גדולה.
הקהילה הגאורגית בלטה בשמירה על היהדות בתנאים קשים וללא כל תופעה של התבוללות. הם לא רק שמרו על המנהגים היהודיים, אלא על כל סממן רוחני שמחבר אותם לעברם ולתרבותם.
הקליטה של יהודי גאורגיה בארץ ישראל נחשבת לאחת הקליטות המוצלחות ביותר – תוך זמן קצר הם השתלבו במגוון תחומים והפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים הישראליים. תרומתם לחברה הישראלית מבחינה מקצועית, תרבותית, ואפילו באקדמיה, תחומי הרפואה, במשק הישראלי, היא מושא להערכה ולקנאה בקרב קהילות רבות. היהדות הגאורגית, שבמהלך השנים לא חדלה לדאוג לעתידה של היהדות, הצליחה לחולל מהפכה וליצור שינויים עמוקים שלא אפשריים בלעדיהם.
אני רוצה להודות לכל אותם אנשים, משפחות ומנהיגים אשר נעמדו מול הרוח והסכנה והבינו שגורלם של רבים תלוי בגורל של אותן 18 משפחות יהודיות. הן שפתחו את הדרך והביאו איתן את החלום היהודי שהפך למציאות. כבוד גדול לכנסת לציין את היום הזה, ושוב להזכיר את חברנו חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. תודה רבה לכם.
656 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.