לחזק את חבריי שדורשים את מעמדו כחג לאומי בישראל, מורשת כל המדינה וכל עם ישראל, ומוטל עליהם פה בכנסת להוביל את זה אבל הם לא צריכים להיות לבד. הדאגה ליהדות אתיופיה צריכה להיות של כל אדם בישראל, של כל מנהיג. כשאנחנו רוצים לקדם גם מסורת ומורשת אבותינו, לא צריך מישהו מהעדה שלו לדאוג לענייניו. כל ההנהגה צריכה לעסוק בזה.
מצד שני, קהילת העדה האתיופית צריכה להיות גאה בפנינה תמנו, שזכתה להיות שרת העלייה, אותה ילדה שהגיעה ללא אימא, שנשארה מאחור, והפכה לשרה בישראל; ובמשה סולומון, שהוביל והקים עמותות לחיזוק הקהילה האתיופית, עמותת הנני, ובא לכנסת ומוביל פה, וגם צגה ואחרים. אנחנו לא יכולים שתהיו לבד, אנחנו איתכם בדבר הזה, כולל בוועדה וכל מה שיידרש. תודה.
115 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
מיכאל מרדכי ביטון · כחול לבן – המחנה הממלכתי