קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וספציפית, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהייתה לפני כן גם שרת העלייה והקליטה, וחבר הכנסת סולומון, חברי למפלגה, קודם כול, דיברתם מאוד מרגש ומאוד מחבר. וככה, מטבע הדברים, בהיותי שר העלייה והקליטה, אז אני יותר מתחבר ויותר לומד ויותר מבין עד כמה המסורת של יהודי אתיופיה חשובה לנו, לעם ישראל. האמת היא, ככה, שעם משה יצא לנו לעסוק בזה לא מעט השבוע, נפגשנו גם עם קייס אביהו.
כן. אגב, נמצא פה גם כן חבר הכנסת גנץ. היית מפקד שלדג במבצע שלמה, שזה גם כבוד גדול.
בלי פוליטיקה פנימית פה, חבר הכנסת ביטון.
בוודאי שצריך לקיים דיון ולראות מה נכון ומה לדייק, ויש כאן מסר אחד, שבהחלט נראה לי שחשוב שניקח אותו איתנו, שחג הסיגד ומסורת יהודי אתיופיה צריכים להיות נחלת כלל עם ישראל. זה חג שמבטא בעצם את הקשר לארץ ישראל, את הקשר לעם ישראל, חרף הגלות הקשה והארוכה, גלות שבמקרה של יהודי אתיופיה ועשרת השבטים בכלל היא ארוכה יותר. ככל שהסיפור היהודי, והוא כזה, הוא חסר תקדים מבחינה היסטורית, של עם שהתקבץ לאחר אלפיים שנות גלות, אז הסיפור של יהודי אתיופיה – על אחת כמה וכמה. וכן, יש לנו המון המון מה לעשות כדי להפוך את הסיפור הזה לסיפור נחלת הכלל.
אני רק אגיד, משה, הזכרת את זה גם עכשיו בדברים שלך, אבל גם דיברנו כשנפגשנו השבוע. הסברת למה מתפללים בכמה מוקדים. רציתי לשאול אותך למה לא מתפללים בעצם בכותל, במקום הכי קרוב להר הבית. התשובה שנתתי לעצמי תוך כדי הדברים שלך היא שבעצם יש משהו בלעמוד טיפה רחוק ממקום המקדש, יש משהו בזה שאנחנו צריכים להבין שיש לנו עוד על מה לעבוד ויש לנו עוד למה לכסוף, ועוד הרבה מה לתקן ומה לעשות ביחד באופן הנכון. זו באמת חוויה אחרת לגמרי. רק היום אפשר לעמוד בטיילת ארמון הנציב, וכן לראות את מקום המקדש. אולי זה לא כמו לעמוד באתיופיה, אבל זה כמו לעמוד במקום שאנחנו נמצאים בו כרגע, עדיין עם ציפייה לתקן את מה שצריך לתקן ולהשלים את מה שצריך להשלים, יחד כל שבטי ישראל. תודה רבה, בשורות טובות.
330 מילים של אופיר סופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.