יום זכויות הילד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בטרם אתייחס לנושא שלשמו התכנסנו, אני מבקש להביע את כאבי על הפיגוע הקשה שאירע בגוש עציון. לצערנו, עם ישראל מתמודד עם אויב רצחני שפוגע בנו בכל הזדמנות. אנו תפילה שיבוא משיח צדקנו ויגאל אותנו בקרוב.

התכנסנו כאן היום לציון יום זכויות הילד. נשאלת השאלה: למה צריך יום מיוחד לציין את זכויות הילד? לדעתי אין דבר בעולם, אין בעולם דבר שהוא יותר בקונסנזוס מזכויות הילד. מי לא אוהב ילדים? כאבא ל-12 ילדים, בלי עין הרע, אני באמת מתפלא למה צריך יום כזה. נראה לי שזכויות הילד הן דבר מובן מאליו. ילד בבית מביא אור לבית. אבל מסתבר שלפעמים גם דברים מובנים מאליהם לא מובנים לכולם, ולפעמים צריך להיאבק גם על דברים שבמדינה מתוקנת אמורים להיות מובנים מאליהם.

במה דברים אמורים, אדוני היושב-ראש? עם חזרתי לכהן כחבר כנסת לפני ארבעה חודשים, הגשתי הצעת חוק לחינוך חינם מגיל אפס. זו בעצם הייתה הבטחת בחירות, ולא רק בבחירות האחרונות, של הרבה פוליטיקאים מהרבה מפלגות. ולמרות שזה דבר כל כך מתבקש וכל כך בקונסנזוס, לצערי זה לא קיים היום, ואנו נדרשים להיאבק גם על זה. זה הרי דבר כל כך בסיסי, לא להפקיר את הילדים מגיל אפס עד גיל שלוש למעונות לא מפוקחים או משפחתונים ללא שום הסדרה ובטיחות. זה לא יעלה על הדעת שדווקא הילדים הכי קטנים שלנו לא מקבלים מענה ראוי. אני מאוד מקווה שכאשר החוק הזה יעלה לפה למליאה הוא יזכה לתמיכה מקיר לקיר, כי זה צריך להיות מובן מאליו.

ימים מיוחדים בהגדרתם הם בדרך כלל ממלכתיים, אבל לא הפעם, אדוני היושב-ראש, לצערי. איך אפשר להיות ממלכתי כאשר דווקא בשנה החולפת זכויות הילדים נרמסו, והם הפכו לכלי משחק בידי כאלה שאמורים להיות משפטנים ומשמשים בפועל כפוליטיקאים במלחמה שלהם נגד עולם התורה?

עו"ד מיארה, שמכונה היועצת המשפטית לממשלה, הכריזה מטעמה מלחמה על עולם התורה, על בני הישיבות ועל אברכי הכוללים – מאבק שהוא פסול ולא לגיטימי בעיניי עבור מדינה שהיא בשלטון של יהודים. אבל במסגרת המאבק הפסול הזה נחצה גם קו אדום, כאשר החליטו להשתמש בילדים, בתינוקות, ככלי משחק אכזרי ומרושע במסכת הרדיפה נגד אברכים צעירים שמבקשים ללמוד תורה ושנשותיהם מבקשות לפרנס את המשפחה בכבוד.

כאשר יאיר גולן אמר כי "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב" – אמירה שכמובן אני לא מזדהה איתה כלל וכלל – הרשיתי לעצמי – ואני מקווה שהוא לא יתבע אותי על זכויות יוצרים – לשאול את האמירה הזו ולומר: יועמ"שית שפויה לא מרעיבה ילדים חרדים כתחביב. אבל בינתיים, לדאבוננו, זה המצב. מרעיבים ילדים קטנים ממשפחות שההורים לומדים תורה, מכיוון שיש מאבק שלה כיועמ"שית, מאבק בלומדי התורה. ועל זה אני שואל: השתגענו? לזה אנחנו צריכים להגיע כאן?

ידידי חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר יעלה בקרוב להצבעה הצעת חוק אשר מבקשת לשים סוף להתנהלות האכזרית הזאת, שמביאה משפחות לפת לחם. אני קורא מכאן, ביום המיוחד לציון זכויות הילד, לכל חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזו. זו לא הצעת חוק פוליטית, זו לא הצעת חוק חרדית; זו הצעת חוק שאומרת את הדבר המתבקש והברור מאליו: ילד הוא ילד. ילד בבית הוא אור נוסף לבית. תודה רבה.