קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. גברתי היושבת בראש, אין יותר מתאים מלהעביר את החוק הזה כשאת יושבת על הכיסא הזה. ובאמת עליתי לפה להודות לכל מי שיש לו חלק בחוק החשוב וההיסטורי הזה – להודות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יישר כוח על הנחישות, העיקשות. התעקשת – קיבלת. אבל זה היה דבר קל, זה היה דבר קל, הלוואי וכל הדברים שתתעקש עליהם יהיו מהסוג הזה, אז אנחנו נסתדר כל הזמן; לראש הממשלה, שנתן לנו את ברכת הדרך ואת האור הירוק להתקדם עם החוק; לחבר הכנסת עודד פורר, לחבר הכנסת ניסים ואטורי; ליושב-ראש הוועדה, מכונת החוקים, צביקה פוגל. אני חוזר למי שפתחתי איתה – לימור היקרה – אני חושב שכל מי שהקשיב לנאום שלך – באמת ריגשת אותנו. אין נאום יותר אמיתי וכואב ומרגש ממה שאת נאמת פה היום, ואני שמח שיש לך חלק פעיל מאוד וחשוב כיוזמת הצעת החוק ובכל הדיונים. באמת עשינו 50% מהדרך, ויש עוד דרך לעשות.
אני רוצה לבקש מכם, תירגעו עם תומכי הטרור, עם הח"כים הערבים. באמת, תבינו אותם, הם באו לעבודה. הרי מה מהות העבודה שלהם? נגד חיילי צה"ל, בעד מחבלים. עכשיו, הם הגיעו היום ליום העבודה, הגיעו, ישבו ב-16:00 להצבעות, ורואים את סדר-היום של המליאה. אז החוק הראשון שהיה לנו היום הוא להוציא את אל-ג'זירה מחוץ לחוק ועוד ערוצים של חיזבאללה וחמאס, הערוצים שהם הכי דואגים, שהם הכי רוצים שיראו אותם ויצפו בהם – וקיבלו חוק שאנחנו בעצם ממשיכים את הוראת השעה שאל-ג'זירה לא יוכלו לשדר פה. ממשיכים לחוק השני: עונש מוות למחבלים – גם פה, ממתי אתם רואים אותם, את חברי הכנסת הערבים, נשארים פה עד שעה כזאת? ראיתם אותם פעם נשארים עד שעה כזאת בשביל לדאוג לביוב של הערבים? לדאוג לביטחון הלאומי של היישובים הערביים? בחיים לא תראו אותם במליאה בשעה כזאת. אבל עונש מוות למחבלים? הם ישבו פה עד מאוחר בלילה כדי לבוא ולהתנגד.
אני ממשיך בסדר-יום – מה החוק הבא של הסדר-יום שהם צריכים לראות ביום העבודה שלהם? חוק נגד הסתה לטרור ברשתות. זאת אומרת, כל היום שלהם הזה הוא שחור, כי המהות של חברי הכנסת האלה היא כמו שאמרתי: הם תמיד יהיו בעד המחבלים, הם תמיד יהיו נגד חיילי צה"ל, והם תמיד ישימו פס על ערביי ישראל. מעולם הם לא העבירו פה משהו שדאג לערביי ישראל. כל מה שמעניין אותם זה להגיד שחיילי צה"ל רוצחים ילדים, והם עמדו ואמרו פה, תומכי הטרור, אחד אחרי השני. ההוא כמעט קיבל התקף לב, המיני-נסראללה הזה, איימן עודה, בגלל החוק הזה שאנחנו מעבירים, כי ניסו הרבה פעמים להעביר את החוק הזה ולא הצליחו. והינה באה הממשלה, ממשלת הימין-מלא – שכן מעבירה את החוק הזה.
החוק הזה חשוב. אנחנו מתמודדים עם עַם שבו כשהילד עושה פיגוע, או שהוא מחוסל או שהוא הולך לכלא, ואז האימא אומרת: הלוואי וכל הילדים שלי ילכו בדרך הזאת. ועם עם כזה אתה לא יכול להתנהל בדרך של: בוא, תיכנס לכלא לחמש שנים, בוא לכלא לשבע שנים. העם הזה, הרוצחים האלו, הם מקדשים את המוות. ומי שמקדש את המוות, אתה לא יכול להתנהג איתו כמו מדינה באירופה. מחבל שרוצח, הוא לא צריך לראות כלא, והוא לא צריך לקבל שם ארוחות, למרות שמאז שקובי יעקובי נכנס, הם, בוא נגיד, לא נהנים בבתי הכלא. אבל עדיין, אלה שרוצחים יהודים - - -
אני מסיים. לסיום, האנשים האלה באמת צריכים חוק עונש מוות. אין מה לעשות, זאת המציאות שלנו, מוקפים במחבלים. אני מברך את כל מי שלקח חלק בחוק החשוב הזה. ואני שואל: איפה האופוזיציה שתבוא ותצביע בעד החוק החשוב הזה? תסתכלו, הכיסאות ריקים.
הכיסאות ריקים. מדברים כל היום על מחבלים, אבל כשמגיע עונש מוות למחבלים – תראו את הכיסאות פה, הכול ריק. תתביישו.
575 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.