קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני מצטרף לדברים שאמרה כאן חברת הכנסת לימור סון הר מלך, והדברים שאני אומר נוגעים לשורשי ההגדרות שמחייבות גם את החוק הזה. אנחנו במלחמה, אבל לא מלחמה רגילה. מלחמת 7 באוקטובר אינה מלחמה רגילה, כיוון שהיא מלחמה עם אויב שאיננו מחויב לחוקי מלחמה, איננו מחויב לאף חוק אנושי אחר. למעשה הוא מחויב באופן פורמלי לחוקים אנטי-הומניים, לחוקים ניאו-נאציים. הם כתובים באמנה שלו, הם נלמדים בבתי הספר שלו. זוהי מלחמה עם השטן. ההגדרה הזאת שאנו במלחמה היא הקרחון שעלילת שדה תימן היא רק הקצה שלו, כיוון שהפשע הגדול של הפרקליטות הצבאית ושל הייעוץ המשפטי לאורך כל המלחמה ועד היום הוא שזו לא מלחמה מבחינתם. אמרתי, לימור, שזה נוגע גם לחוק הזה שלך. והינה עשרה פרקים, אזרחי ישראל, בסיפור הזה של האין-מלחמה, האירוע של תם עידן המלחמות, כמו שקראו לזה בצבא כבר עשרות שנים. לצערנו זו התזה המובילה במערכת הביטחון.
עשרה פרקים: הראשון – 7 באוקטובר. המאמץ המשפטי ביום הראשון שזה לא יוגדר כמלחמה, אלא הגדרה אחרת בחוק-יסוד: הממשלה, באותו סעיף 40 – פעולות צבאיות משמעותיות. שאלנו בוועדת החוץ והביטחון למה, אמרו: לא. והתעקשו המשפטנים, גיל לימון ואחרים, כדי שכל ההתייחסות תהיה התייחסות כמו למבצע כרגיל, כמו לסבב, לא למלחמה, לא מבחינת הדין הבין-לאומי, לא ביחס לאויב, כמו בכל מצב שבו אין מלחמה. השני – ההתנהלות בשעות הראשונות. פריסת היועמ"שים – מה היה ב-7 באוקטובר? בכל יחידה – אגב, על פי הנוהל, על פי נוהלי צה"ל – פריסה מהירה; כמובן, כי חייבים לעצור את הסוסים, הם עלולים להתנהג כמו במלחמה. איך פורסם שנציג השב"כ אמר ביום הראשון? שלא יתארגנו קבוצות יהודים עם נשק. חס ושלום. מזל שהם התארגנו. אז הצמידו עורך דין לכל מ"פ, וכמובן שצריך לעצור, כי הרי זו לא מלחמה. שלישי – סיכול תוכניות מבצעיות. אני אומר את זה כמי שבשנתיים האחרונות נלחם לשנות את התוכניות הללו, אבל היועצת המשפטית של הצבא, הפצ"רית, התעקשה. פעם אחר פעם התנגדות נחרצת למצור, כלי קלאסי בכל מלחמה בתולדות המלחמות, אבל כידוע זו לא מלחמה. התנגדו גם להנעת אוכלוסייה מדרום למורג. הרביעי – מניעת סיכול הכוח השלטוני, בניגוד להחלטת הממשלה, והשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. כמה דרשנו – איפה ראשי הערים? איפה הוועדות? איפה המהנדסים – 500 – של חמאס? איפה כולם? לא לסכל. אסור לסכל, אסור לסכל, אסור לסכל. למה? לא מלחמה עם מדינת חמאס. יש פה כמה טרוריסטים, עשו פליליזציה לאירוע הזה, צריך לטפל בטרוריסטים, אבל אנחנו לא במלחמה.
חמישי, אחרון מתוך עשרה – אני אשלים את זה בהזדמנות אחרת – ההגבלות בשימוש באמל"ח, כמו שהזכיר תת-אלוף וינר. אני לא אפרט פה איזה אמל"ח. התנגדה, אסור, כי חס ושלום, זו הרי לא מלחמה, צריך להתנהג כמו בפעולה. פעולה כירורגית, פעולה נקודתית.
יש עוד חמישה דברים. אני אומר את זה, אדוני היושב-ראש, גם בהקשר שמה שדרוש לנו הוא לא פצ"ר חדש או משפטן חדש, אלא חשיבה משפטית אחרת. במלחמה כמו במלחמה. זה לא המצב בצה"ל, וזה חייב להשתנות.
464 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.