קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, שר המשפטים, אתה יודע שהדיאלוג בינינו הרבה שנים ענייני. שלוש שנים עברו מיום שהשקת את הרפורמה המשפטית. הדבר הזה המיט אסון על החברה הישראלית, פירק אותה. החברה הישראלית הגיעה למלחמה, לאסון ביטחוני, מפורקת. אנחנו עוד אוספים את - - -
עכשיו הוא עובד. תודה לך. הרפורמה המשפטית פירקה את החברה הישראלית והביאה אותנו חלשים ביותר לאסון ביטחוני. עברו שלוש שנים, נשארה אולי שנה לממשלה, אולי פחות. זה אומר שבעוד שמונה חודשים הכנסת כבר לא תוכל לעבוד ולא תוכל לחוקק. לאן אתה רוצה לדהור בשמונה החודשים האלה? אתה רוצה לעצב את פני החברה הישראלית ברפורמה משפטית שלא מוסכמת? אתה רוצה להוסיף את זה לכל התבערה שתיגרם פה בבחירות, שהן גם ככה בסיס איום להתלהמות אין-סופית? חלק מהתבונה המנהיגותית זה להגיד: מה שעשינו – עשינו, ומה שלא עשינו – לא נעשה. והרוח של בני גנץ – אתה אומר דברים, עם חלקם אני מסכים ועם חלקם לא, אבל אתה תוקף אותו כשהוא בא ממקום של רוח פייסנית להסכמות. אבל בוא תשאל את השאלה: מי מכם עשה מעשה של אחדות במשך שלוש שנים? מי עשה בחמש שנים מעשה של אחדות? מישהו מהגוש של "רק ביבי" הגיע לאחדות, זז מהקואליציה שלו, זז מהבלוק החוסם? מישהו מהגוש של "רק לא ביבי" זז אליכם?
רק משפט אחרון: היחיד שזז שלוש פעמים למען אחדות, למען המדינה בקורונה, ברפורמה המשפטית בהסכמות ובמלחמה, זה בני גנץ.
218 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.