רפורמה משפטית בהסכמה – ותשקוט הארץ

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להודות לחבר הכנסת בני גנץ על העלאת הנושא החשוב הזה, שכותרתו הייתה מבטיחה ותוכנו – כפי ששמעתי בנאום – היה, לצערי, פחות שם. אבל אני כן רוצה לקחת דבר אחד מתוך מה שאתה אומר, מתוך מה שאמרת כאן, חבר הכנסת גנץ. כן, בהחלט צריך להגיע לרפורמה משפטית בהסכמה, וטוב שזאת המסקנה שאתה הגעת אליה, כי למען האמת, בדברים שאני הכנתי כאן והיה לי חשוב לקרוא אותם מהכתב, שלא כמנהגי בדרך כלל, יש לי בהחלט מסר דומה.

אני רוצה לומר את הדברים הבאים: אני פונה מכאן לחברות וחברי האופוזיציה, אני פונה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, אני פונה ליו"ר המחנה הממלכתי חבר הכנסת בני גנץ, אני פונה, באופן אישי, לכל אחד מחברי הכנסת של האופוזיציה: אנחנו לא אויבים, בואו נשב לדבר. אני מאמין שאפשר להגיע להבנות. אני חושב שזו חובתנו לדבר, אני חושב שזו חובתנו לנסות, אני חושב שלא משיגים שום דבר באלימות ובהצבת תנאים. אני רוצה לומר לכם, אדוני ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד, ויו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר בני גנץ: אתם צריכים להוביל. אי-אפשר להשאיר את ההובלה לרחוב, לאנשים קיצוניים וחסרי אחריות.

מכובדיי חברי הכנסת, את הדברים האלה שהקראתי כאן עכשיו, אמרתי ב-21 בפברואר 2023 מעל הדוכן הזה. איפה הייתם? מה הייתה ההיענות לקריאה הזאת? כלום ושום דבר. חוסר מנהיגות; חוסר נכונות להגיע לפשרה; חוסר הסכמה לכלום. אחרי שעברה, בסמוך לכך, אחת מהצעות החוק באחת הקריאות, אמרתי כאן: עשינו היום צעד חשוב מאוד בתהליך תיקון מערכת המשפט. לא עוד מערכת משפט ששייכת לאליטות, לא עוד אצולה. מעתה בית המשפט יהיה של כולם. ואמרתי: אני שב וקורא לראשי האופוזיציה ולחבריה: גלו אחריות, שבו לדבר. אפשר להגיע להבנות, אבל לא ניתן למסמס את החקיקה.

ב-1 במרץ 2023, עשרה ימים, בערך, אחרי הדברים שהקראתי קודם, פניתי אליך ישירות, חבר הכנסת בני גנץ, ביחד עם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן. אמרנו לך: בוא נקבע מקום ושעה ונשב לדבר, בלי תנאים מוקדמים.

ב-24 ביולי 2023 אמרתי כאן: אני יודע שרוב מוחלט של הציבור רוצה בתיקונים במערכת המשפט – אתה חזרת על הדברים האלה עכשיו – לכן אפשר לגבש הסכמה רחבה. אני מקווה שנדע לנצל את חודשי פגרת הכנסת – כן, אותם חודשים שהיו לפני 7 באוקטובר – כדי לשבת לשיחות רציניות, באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, כדי להשיג הסכמה באשר למכלול מרכיבי הרפורמה. דלתי הייתה ונשארה פתוחה לרווחה. אמרתי אז, ב-24 ביולי 2023: אני שב וקורא לך, יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ולך, חבר הכנסת בני גנץ, ולכל אחת ואחד מראשי סיעות האופוזיציה – כולם, בלי יוצא מן הכלל – יש בפנינו פגרה ארוכה, בואו ננצל אותה.

מישהו מכם נענה לקריאה הזו? מאיפה בכלל היכולת לעשות השוואה בין ממשלה נבחרת, שמקדמת חקיקה שבשמה היא נבחרה, לבין אנרכיה ברחובות בחסות אכיפה בררנית ופושעת, שהנהיגה כאן אז היועצת המשפטית לממשלה, המודחת? שני הדברים האלה לא דומים. אל תנסה להטיל אחריות במקום שהיא איננה, ואל תנסה לטשטש את האחריות של מי שהיו אחראים להתנהגות הפושעת הזאת, שהציגה את ישראל כפי שהציגה. מי שרצו בכל העולם ואמרו: תיקחו השקעות מישראל – ואני לא אחזור על כל מה שהיה כאן. ואתם לא ידעתם להתייצב מולם. להפך, אתם התייצבתם איתם, הלכתם להפגנות האלה, נשאתם שם נאומים. אי-אפשר לבוא היום, בדיעבד, ולהגיד: כן, אנחנו רוצים רפורמה משפטית ותשקוט הארץ. היא הייתה צריכה לשקוט כבר אז.

ביום 13 באוגוסט 2023, פחות מחודשיים לפני 7 באוקטובר, אמרתי לך, חבר הכנסת גנץ: בוא ניפגש, אתה מוזמן למשרדים, צריך – אבוא לאן שתרצה, אין לי משחקי כבוד, גם לראש העין, העיקר שסוף-סוף נדבר. לא עזר שום דבר. ב-15 באוגוסט, כעבור יומיים, אמרתי: חבר הכנסת בני גנץ, מכובדי, אין יותר תירוצים ואין יותר מקום לתנאים. אם אתה באמת רוצה להגיע להבנות, תענה לקריאתי ובוא נדבר, אחד על אחד, באופן ישיר ובלי מתווכים, עד שנגיע להסכם. באת? נענית? מה פתאום. שום דבר.

חברות וחברי הכנסת, לפחות 37 פעמים מאז נאומי ב-4 בינואר 2023, ועד לפני 7 באוקטובר 2023, קראתי מעל הבמה הזו, בראיונות, במכתבים, לחברות וחברי האופוזיציה כולם, עד אחרון חברי הכנסת: בואו לדבר, אני מוכן לבוא אליכם. בואו נשב באופן ישיר. אבל אתם פחדתם מההמון המוסת, ולא היה לכם אומץ לשבת איתי. לא היה לכם אומץ. זאת האמת הפשוטה, וגם היום אין לכם אומץ, כי גם היום אני אומר לכם את אותו הדבר.

יש בפנינו מושב שיכול להיות מושב היסטורי. אני מוכן לדבר על הכול, אבל בואו נדבר. אל תגידו לי: בוא נדחה לקדנציה הבאה. אגב, צריך להגיד, זה בדמיון מדהים לדברים שאמרתם אז, ואני אזכיר כאן. אמרתם: תעצור את החקיקה ונדבר. החקיקה נעצרה במרץ 2023 – לדבר לא באתם אף פעם. חשבתם שזהו, ניצחתם באלימות הזאת, בפרעות האלה, בחסימת כבישים – ואמרתי שוב, בחסות מערכת המשפט שכשלה כישלון נורא גם בעניין הזה, כי הכול מותר לה, העיקר להגן על היכולת שלה להמשיך לשלוט בחיינו באופן אנטי-דמוקרטי.

אבל מסתבר – ואת זה אני אומר לך, חבר הכנסת בני גנץ – האמן לי, העניין הזה הוא כבר יותר גדול גם ממך וגם ממני. אל תחיו באשליות. אחרי שהאמת הולכת ונחשפת, אף אחד לא יסכים להמשיך להשלים עם המצב הקיים שהיה פה שנים ארוכות, אחרי שאני התייצבתי וחשפתי את האמת הזאת בעוצמה גדולה, בנחישות גדולה, ואמרתי, אני לא אעשה מה שקרה כאן קודם, אגיד שהכול בסדר, אעלים את הדברים, אספר שמינינו שמרנים לציבור שלם שזכויותיו נרמסות, וייצוג אין לו. אבל היום אנשים רואים את זה, ואי-אפשר היום להחזיר את הדבר הזה אחורה. אין פה שאלה, לא של איזו ממשלה תקום ולא מי יהיה שר המשפטים. השינוי העצום הזה יקרה, כי הציבור דורש אותו ולא יוותר עליו. אני חושב שאפשר לעשות אותו בהסכמה. אני חושב שחייבים לעשות אותו עכשיו, אין שום סיבה לחכות. למה? שנמשיך לראות עוול? שנמשיך לראות רמיסת זכויות?

אני אגיד עוד דבר, שגם הוא – נכזבה ציפייתי, לצערי, בנאום שלך, חבר הכנסת גנץ. אתם יודעים, אני הצגתי רפורמה משפטית. יש כאלה שאמרו לי: למה באת ב-4 בינואר 2023 ושמת את הדברים על השולחן בצורה הזאת? אני עונה להם שתי תשובות: האחת – משום שבלי לשים את הדברים בעוצמה פעם אחת, כל מה שנחשף עכשיו לא היה קורה. כי היה צריך להראות ולשים את האמת הלא-נעימה והקשה. אבל יש לזה תשובה שנייה, שהיא לא פחות חשובה: אני שמתי הצעות שאני מאמין שהן טובות ונכונות, ועשיתי כך גם לאורך הקדנציה הזאת בחקיקה נוספת, שורה ארוכה מאוד של הצעות חוק, חלקן גם כאלה שהנחתי לפני שנים ארוכות, כשישבתי כאן כחבר הכנסת – לאורך כל הדרך. אמרתי: אלה הצעותיי, בואו נדבר.

עד היום, חבר הכנסת גנץ, למעט חבר הכנסת לשעבר מתן כהנא, שכבר לא נמצא היום בכנסת, לא שמעתי מאף אחד, מכל חברי הכנסת של האופוזיציה, הסכמה למשהו אחד, כלשהו, מכל החבילה הזאת – לסעיף אחד, לשורה אחת, למרכיב קטנצ'יק באחת מהצעות החוק. כל מה שהצעתי – לא. כל פשרה שהלכתי אליה – לא. אתם יושבים פה בכנסת, כל חברי הכנסת של האופוזיציה – כל הקדנציה הזאת אחד לא הגיש הצעת חוק אחת לרפורמה הכי קטנה במערכת המשפט. חוק אחד לא הגשתם כולכם. אז על מה אתם מדברים? רפורמה בהסכמה? תביאו הצעה, תגידו למה אתם מסכימים. תגידו מה מבחינתכם עקרוני וחשוב שאתם רוצים שנוותר לכם. תגישו איזו הצעת חוק לנסות לקדם משהו בכיוון שינוי, לא רק להגיד: כולם מסכימים שצריך שינוי. מה זה "כולם מסכימים"? למה אתם לא עושים כלום? רק דבר אחד עשיתם בצורה עקבית, כל הזמן – הצבעתם נגד הכול ודחיתם כל הצעת פשרה.

ואני אגיד לכם יותר מזה. צריך אומץ ללכת לפשרות בכלל ובטח בעניין הזה, להגיע להסכמים. גם לי היה הרבה יותר קל להתבצר בעמדה, האמינו לי. מבחינת פופולריות זה כנראה היה משרת. לא הייתי מפסיד מזה, אם נאמר כך. אבל אני הוכחתי. כשגדעון סער הצטרף לממשלה, והיה מוכן ללכת להסדר שבעיניי הוא רחוק מהאופטימלי, הוא לא מה שהצעתי מההתחלה, אבל הוא שיפור גדול של המצב הקיים – הסדר שבא לענות בדיוק על הטענות שלכם שהיו על השתלטות של הממשלה וכל מיני דברים, שלא היו ולא נבראו לשיטתי, אבל היה יכול להרגיע את החששות האלה – וכשהוא הלך באומץ להסדר הזה והסכים, ואנחנו הבאנו את זה לכאן ושילמנו מחירים לא פשוטים, אתם יודעים מה קרה אצלכם, בני גנץ, בסיעה שלך? היה חבר כנסת אחד, חבר הכנסת מתן כהנא, הוא רצה להצביע בעד, ואתם הטלתם עליו משמעת סיעתית להצביע נגד.

אז אני מבקש, חבר הכנסת בני גנץ, בוא לא נברח. אני נענה לקריאה שלך. בוא נשב ונדבר, בוא נתקדם. תביא הצעה, תגידו למה אתם מסכימים. תגידו במה אתם תומכים. תציעו רפורמות חשובות. אני מוכן. אבל יש דבר אחד שאני לא מוכן לקבל – להגיד לנו: אתם תחכו, תשלימו עם המצב הקיים. בינתיים בית המשפט לא רק שמשאיר את המצב הנורא הקיים, אלא אני אזכיר לכם – בשיאה של המלחמה, כשאתה עשית מעשה אמיץ, וזה עומד לזכותך ויעמוד לזכותך תמיד, ונכנסת אז לממשלה – בבג"ץ היו עסוקים מהר מהר בלנצל את המלחמה כדי לבטל חוק-יסוד ולערער את כל יסודות המשטר כאן עד הסוף. זאת האמת העובדתית. אני, לא עלה בדעתי לקדם חקיקה בנושאים המשפטיים, לא ב-8 באוקטובר וגם לא בדצמבר 2023 וגם לא בינואר 2024 וגם לא אחר כך, בתקופה לא מבוטלת. אבל בג"ץ לא השאיר לנו ברירה – כי הוא ניצל את המלחמה, ניצל את מה שקרה כאן כדי לקחת מהכנסת את ריבונותה באופן מוחלט.

אז אני אומר, חבר הכנסת בני גנץ, בוא נהיה כנים ואמיתיים. אם באמת באמת רוצים לדבר ובאמת רוצים לקדם דברים באופן אמיתי ולעשות שינויים, אני בעד. אני חושב שאפשר לעשות את זה – ומהר מאוד. אם רוצים למסמס ולמשוך את הזמן ולדבר על הסכמות, אבל לא להסכים לכלום ולהצביע נגד כל דבר, ולהעלים עין מכך שבית המשפט בינתיים מנצל את זה כדי לדרוס את הכנסת יותר ויותר – הינה, אני אומר לך, אני לא שם מסיבה מאוד פשוטה – כי הציבור לא מוכן לקבל את זה יותר.

אני אמשיך להיאבק כאן כדי לעשות כאן צדק, כדי שתהיה כאן דמוקרטיה, על מעמד הכנסת, על מעמד הממשלה, על מעמד העם, על שוויון בין כלל הרשויות, ואני עושה את זה מתוך אחריות גדולה למדינת ישראל, כי מה לעשות, הרבה ממה שקרה לנו נובע מזה שהריקבון הזה של קבוצה שחשבה שהכול מותר לה, ותמיד רק האנשים שלה מתמנים, אם הם מתאימים או לא מתאימים, ואפשר לעקם כל כלל כדי לשים אותם שם – גם לדבר הזה, חבר הכנסת בני גנץ, הייתה לצערי תרומה גדולה מאוד למציאות הביטחונית שנקלענו אליה ב-7 באוקטובר. תודה.