נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם על רצח יצחק רבין. עבורי הרצח היה אירוע טראומטי, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. אני לקחתי את הרצח באופן קשה ביותר. תקופה מסוימת הסתגרתי בביתי, התאבלתי עליו ממש, אפילו גידלתי זקן במשך השבעה. מעבר לרבין האיש, בכיתי בעיקר עלינו, על עם ישראל, כיצד הגענו למצב כזה של עוולות כה נוראה.

רבין קודם כול היה המנהיג הנבחר של עם ישראל, בין שהסכמתי עם דרכו ובין שלאו. במדינה דמוקרטית יש לכבד את רצון העם, גם אם גרסתי – ואני גורס עד היום – שדרכו הייתה טעות אחת גדולה. תקופת כהונתו של רבין הייתה מהגרועות בתולדות ישראל, ואנו משלמים עליה עד היום בדמות הסכמי אוסלו הארורים.

אל תקטע אותי. בדמות הסכמי אוסלו הארורים. מעבר לנושאים הביטחוניים והמדיניים השנויים במחלוקת, ההסכם הזה שאותו הוביל רבין גרם לקרע אדיר בעם ישראל ולמחלוקות גדולות שעד היום לא הוכרעו.

צר לי כי רבים במחנה השמאל – וראינו את זה גם בנאומים של גלעד קריב וגינזבורג – עד היום מנצלים את היום הזה ככלי לניגוח פוליטי, במקום שיהיה יום לחשבון נפש, לפיוס ולקריאה לאחדות. אני – – –

שמענו גם את התוכן וגם את הטון שלכם.

אני מקווה מאוד שבכל זאת הדברים ישתפרו, ואנחנו כאן בבית הזה נוביל לשיח מכבד, בעיקר בתקופה הזו, כשאנחנו גם נכנסים – נכנסנו – לשנת בחירות.