קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חודש לפני שנרצח, לפנות בוקר בכנסת, אמר יצחק רבין, זכרו לברכה, את המילים האלה ממש כאן, מהמיקרופון בצד המליאה – הוא לא עלה על הדוכן: התופעה של הלהטת היצרים תחת הכותרת "מניעת קרע בעם" איננה חדשה, ומלווה אותנו שנה לפחות. "היום היא לובשת צורה תחת השם 'אחדות העם'. תחת השם 'אחדות העם' משתמשים בביטויים שרק מביאים לקרע, ואני ממליץ להפסיק עם הצביעות". הדברים באו במענה לראש האופוזיציה אז נתניהו, שדיבר על אחדות העם. רבין הבין מה קורה באמת, הוא ראה את הצביעות, ואלה היו מילותיו האחרונות בכנסת.
30 שנה אחרי כן, אותו נתניהו מדבר על אחדות, ובפועל אנחנו עדים להסתה, פילוג ושיסוי של חלקים נרחבים בציבור. אנחנו בדיוק באותו מקום, ואולי גם עם אותה צביעות, רק שהיום אנחנו יודעים איך זה יכול להיגמר. אז מה, אם זה לא ייגמר בדם שוב לא נתעורר? חבריי חברי הכנסת, את הגלגל אי-אפשר להחזיר אחורה, אבל אפשר ללמוד. היינו שם ב-4 בנובמבר 1995, היינו שם ב-7 באוקטובר 2023, ולכן חייבים להפסיק לתת לגיטימציה לשפה האלימה והקיצונית שהשתלטה עלינו, להפסיק לתת לשנאה לשלוט בשיח. צריך לדעת לכבד גם כשלא מסכימים. לזכור את יצחק רבין באמת זה לעשות משהו אחרת הפעם, לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה.
196 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.