מחדל הממשלה בטיפול באלימות ובפשיעה הגואה בחברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, שר האוצר סמוטריץ' לעג לסעודיה: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה".

סליחה, תוסיף לי זמן, בבקשה, כי אומרים שלא שומעים.

שר האוצר סמוטריץ' לעג לסעודיה: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה". אמירת מר כלכלת בעזרת השם הכעיסה חלקים גדולים בציבור הישראלי. ואני רוצה לשאול אתכם באמת ובתמים: האם הכעס נובע מעמדה אמיתית, אידיאולוגית, נגד מה שאמר או מעמדה פרקטית שזו אמירה מטומטמת שמרחיקה את סעודיה, כלומר טקטית זו אמירה לא נכונה, או שהיא מעבר לכך?

אם זה מעבר לכך, אז צריך לשאול מה ההבדל בין האמירה הזו לבין האמירה של נתניהו שצריך להגן על הווילה מפני חיות הטרף, או האמירה של ראש הממשלה לשעבר ברק שישראל היא וילה בג'ונגל, או האמירה של הרצל ב"מדינת היהודים" שעלינו להוות חלק מחומת ההגנה של אירופה באסיה, מוצב של הציוויליזציה מול הברבריות, כדברי הרצל.

אז האם הכעס על סמוטריץ' הוא כעס אידיאולוגי או כעס טקטי, שאנחנו מזילים ריר כי אנחנו רוצים את סעודיה ואתה, טיפש, מרחיק אותה? מאיפה נובע העניין הזה? אני רוצה להגיד לכם שלפני העברית, בערבית נאמר: הגמל לא רואה את הדבשת שלו, (חוזר על הדברים בערבית.) הדבשת היא הגזענות מול הערבים, מול העולם הערבי. זוהי הבעיה העיקרית. ואני רוצה להגיד שישראל תמיד הייתה בצומת דרכים – האם להיות חלק מאירופה מול המזרח או להיות חלק מהמזרח. לצערי הרב, תמיד בחרה לעשות, כמו שאמר בן גביר – –

– – את העבודה המלוכלכת בשביל שהידיים של אירופה יישארו נקיות, או להיות חלק מהמערב נגד המזרח. זו לא הדרך הנכונה. הדרך הנכונה היא להיות חלק מהמזרח ולעשות שלום, בעיקר עם הפלסטינים ועם כל העולם הערבי. תודה רבה.