מחדל הממשלה בטיפול באלימות ובפשיעה הגואה בחברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אני לא השר המקשר, ואני גם לא השר לביטחון פנים.

מה קרה? מה קרה, מירב?

ואני אקריא – – –

אני אקריא את מה שכתבו לי, ואם את רוצה לצעוק, זה בסדר.

שנייה. משפט.

אני אקרא את מה שדודי, השר המקשר, כתב לי. אני אעיר כמה הערות, כי הייתי השר לביטחון פנים כחודשיים – מה עשיתי, מה ניסיתי. חלק אולי ימצאו חן בעיניכם, חלק לא, אבל אני אגיד מה עשיתי, לצורך העניין.

אני מתחיל עם דודי, ובסיכום אני אמשיך. כבר בהסכם הקואליציוני בין סיעת עוצמה יהודית לסיעת הליכוד, ניתן היה לראות כי הממשלה ידעה היטב שהפשיעה בחברה הערבית מסכנת את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. סעיף אחר סעיף קבע כיצד הממשלה תכניס את השב"כ למלחמה בפשיעה, תורה לארגוני הביטחון לצאת במבצע איסוף נשק, יישוב אחר יישוב, וכן הלאה וכן הלאה.

לצד זאת – לא אני – אני, ביחד עם לא מעט מחברי הכנסת של הסיעות השונות, בדגש על המפלגות שציינתי, קראנו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה עוד טרם השבעת הממשלה – קראנו וצדקנו. למן הרגע הראשון, היועצת המפוטרת – –

כן, היא פוטרה על ידי הממשלה. – – סיכלה שוב ושוב כל פעולה שמטרתה בלימת גל הנרצחים בחברה הערבית. כך, לדוגמה, הסיבה הבלעדית שבגינה משטרת ישראל לא עושה שימוש בכלים הטכנולוגיים מול ארגוני הפשיעה היא התעקשותה – – –

פניתי אליה וישבתי איתה ואמרתי: תני לנו להשתמש ברוגלות בארגוני הפשיעה הערביים. התשובה שהיא ענתה לי: אנחנו ממוקדים בפשיעה שלטונית.

רגע. לא. אני אומר לך וממשיך הלאה.

התעקשותה להחזיק בכלים אלו כבני ערובה על מנת לשים מקלות בגלגלים של ועדת הבדיקה בעניין הרוגלות מחד גיסא, ולדרוש שימוש בכלים הדרקוניים הללו מול נבחרי הציבור מאידך גיסא – ביד אחת היא מצהירה בפני בג"ץ שהכלים הללו הם כשרים למהדרין מן המהדרין, וביד השנייה היא מטילה וטו מסיבות לא ברורות. גם חקיקת החירום התקדימית שכן קודמה עד כה, לא קודמה בזכותה אלא למורת רוחה על ידי כנסת ישראל באמצעות חקיקה פרטית, בעיקר של חברי סיעת עוצמה יהודית.

היועצת המפוטרת מעניקה חסינות דה פקטו לארגוני הפשיעה בחברה הערבית.

יצא לי להיות שר לביטחון פנים לפרק זמן קצר. אני חושב שיש בעיה בחברה הערבית. אני חושב שיש בעיה בחברה הערבית.

התכנסנו כל צמרת המשטרה, המפכ"ל, חברי הכנסת הערבים, ראשי עיריות במגזר הערבי, וראינו שם גם את חברי הכנסת – אני לא נוקב בשמם – וגם את ראשי העיריות, שהם משדרים מצוקה. היו כאלה שאמרו: ואללה, פוחדים אנחנו – על עצמם. אמרו. תשאלי את מנסור, הוא יגיד לך.

אמרו: פוחדים אנחנו, אבל אנחנו מוכנים לעשות הכול כדי למגר את הפשיעה במגזר הערבי.

אני לא המשכתי להיות בתפקיד, אבל לפני זה, רק בשביל לסבר את האוזן, כשבאתי, ביקשתי לדעת כמה תיקי משטרה לאנשים פתוחים משנת 2013. ירדתי אחר כך ל-2010 או 2005, אני כבר לא זוכר, ומצאתי 25,000 תיקים פתוחים מ-2005 עד 2025, 20 שנה, 11,000 במשטרה ועוד 15,000 בפרקליטות. אם מישהו נתן סטירה לשכן שלו, הוא בא להוציא תעודת יושר – לא יקבל 20 שנה, גם כשיש על זה חיסיון. במשטרה מחקנו 8,000 תיקים, נשארו 3,000 בפרק הזמן הזה. הלכתי ליועצת המשפטית, ישבתי איתה ועם חגי הרוש, אמרתי לה: הינה המספרים. 20 שנה – את לא יכולה להחזיק תיקים פתוחים על אנשים. את מסמנת אותם. תמחקו.

לצערי, לא קיבלתי מענה, והפסקתי לטפל בזה. אבל בפרקליטות יש היום כ-15,000 או 16,000 תיקים של אנשים במשך 20 שנה שזה לא רצח, לא אונס ולא כלום, והתיקים האלה זה אות קלון על אנשים, ואללה, שעשו עבירה טכנית קטנה אי פעם, והם לא יכולים לקבל תעודת יושר.

– – – בוא.

אני אגיד לך מה עשינו.

את רוצה? 130,000 איש – – –

איתן, ואללה, הקשבתי לך. 130,000 איש היו במלחמה הזאת מחוץ לבית.

לא ראית טענה – לא בערוץ 12, לא בערוץ 13, לא בערוץ 11 – ולא הפגנות. הם קיבלו טיפול שאתם לא הייתם יודעים לעשות אותו.

זה לא יש מאין.

נכון.

אני אגיד לך מה אני רוצה – אני רוצה שיעלה פה בן אדם ולא תנהלי את העסק כמו שכונה ותצעקי על כל מילה. זהו.

זהו. זהו.

אני, מותר לי להגיד משהו בניגוד לדעתך.

אני אקשיב לך.

אני אקשיב לך בקשב.

אני לא פונה אלייך.

אחר כך את תעלי, תגידי מה שאת רוצה.

ואני לא אפתח את הפה.

לא אפתח. אני לא אפריע לך.

אני לא אפריע לך, אני לא אפריע לך. דברי מה שאת רוצה.

יאללה, תגידי משהו.

את רוצה לצעוק שתי דקות? את רוצה לצעוק? צעקי.

לא, בסדר גמור. גם אני אקשיב לך.

מירב, גם אני אקשיב לך.

יאללה, טוב, תני לי להמשיך עכשיו. אני ממשיך בקטע של דודי.

התנגדות למעורבות השב"כ בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית – היועצת המפוטרת, יחד עם רונן בר המפוטר, מנעו שוב ושוב את הכנסת שב"כ למלחמה בפשיעה, בין היתר בטענה שיש להעמיס על הגוף הזה – וכולנו ראינו, רונן, ב-7 באוקטובר – או שזה פוגע בזכויות אזרח, מה שבקורונה היה מותר.

רוגלות מול ארגוני פשיעה – היועצת המפוטרת מסרבת לאשר למשטרה את השימוש ברוגלות כמעט שלוש שנים, והספירה נמשכת, וזאת לאחר שמולאו כל הדרישות שלה ושל צוותה שנקבעו בדוח מררי, לרבות ניוונים שבוצעו למערכות בעשרות מיליוני שקלים, ובניגוד לפרשנות שלה עצמה כפי שנמסרה לבג"ץ במסגרת הליך 6604/23, שלפיה החקיקה הקיימת מאפשרת שימוש בכלים אלה לצורך האזנות סתר, וזאת תוך הסתרת מידע – זה משופטי בית המשפט העליון שדנים בימים אלה בעתירה בנושא – וכאשר ארגוני הפשיעה בחברה הערבית ממשיכים לגבות את חייהם של חפים מפשע רבים רק בגלל שהם היו במקום מסוים במקרה.

הרחקות מינהליות של פצצות מתקתקות מכוח סעיף 4א לפקודת המשטרה – כבר בשנת 2023, לנוכח הפשיעה הגואה בחברה הערבית, בדגש על ארגוני הפשיעה, ביקשה משטרת ישראל לעשות שימוש בסמכותה לפי סעיף 4א לפקודת המשטרה על מנת להרחיק עבריינים בכירים מאזור מגוריהם לצורך מניעת אירועי רצח, סמכות שעושים בה שימוש תדיר בהר הבית. היועצת המפוטרת התנגדה, התנגדה, ואף פתרון אחר לא מצאה.

מעצרים מינהליים – – –

מעצרים מינהליים – בדומה לסעיף הקודם, גם כאן היועצת המפוטרת – – –

תתאפקי דקה, עוד דקה אני גומר. תתאפקי דקה. אחר כך אני אשמע אותך בקשב רב.

בדומה לסעיף הקודם, גם כאן היועצת המפוטרת התנגדה התנגדות נחרצת לעשות שימוש נקודתי ובמקרים ייחודיים לבקשת משטרת ישראל. לצערי הרב – –

– – חלק מן המקרים הסתיימו ברצח.

קידום תזכיר ממשלתי לצווי הגבלה – למרות הסכמתי לפשרה מרחיקת לכת בנושא של צווים מינהליים והסתפקות בצווי הגבלה בלבד ורק באישור בית המשפט, ולמרות החלטה מפורשת של ועדת שרים לענייני פשיעה בחברה הערבית, היועצת המפוטרת מנעה את קידום התזכיר הממשלתי, עד שלבסוף העברנו חקיקה פרטית של חבר הכנסת צביקה פוגל שביקשה להציע הסדר דומה, וגם אליו היא התנגדה. החוק עבר – –

– – המשטרה העבירה 70 פניות להוצאת צווים בשנה האחרונה, והיועצת אישרה שלושה בלבד. אפשר להמשיך ולהמשיך, אבל אין צורך.

ברוך השם – – –

– – – עזוב.

ברוך השם, והודות להתעקשותו של ראש הממשלה, הגיע ראש שב"כ חדש, ראש שב"כ שמבין היטב באיזו שכונה אנחנו נמצאים, שלא שבוי בקונספציה, שלא עסוק בפוליטיקה קטנה על חשבון הגנה על אזרחי ישראל. והינה, לפתע פתאום שומעים בשב"כ עמדות שדומות לבן גביר. בשבוע שעבר, בתמיכתו של ראש השב"כ, אושרה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת צביקה פוגל שתאפשר לממשלה להכריז על ארגוני הפשיעה כארגוני טרור.

אומנם זהו צעד ראשון – – –

בליאק, אתה עולה אחריי?

אה. אומנם זהו צעד ראשון, אך זהו צעד חשוב. מה שהיה צריך לקרות מייד עם כניסתנו לממשלה קורה לצערנו באיחור של כמעט שלוש שנים. רק שילוב זרועות של משטרה, שב"כ וגם צה"ל מול הזירה השמינית – כמויות הנשק הבלתי-חוקי במגזר הערבי, שלא מביישות חטיבות של צה"ל – יאפשר לנו להתמודד מול האיום הגדול הזה על מדינת ישראל.

הטילים, המטענים, הרימונים, הרובים ושלל האמצעים המתקדמים שיש בחברה הערבית, בין שנגנבו מבסיסי צה"ל ובין שהוברחו מאיראן, יכולים מחר בבוקר להיות מופנים כלפי תושבי תל אביב, גבעתיים, כפר סבא או ירושלים. עוד לא מאוחר, וזו העת להתעלם מרעשי הרקע, מכל מיני משפטנים שמעולם לא יצאו מהמשרד הממוזג, ולרסק את המיליציות החמושות שנקראות בטעות ארגוני פשיעה.

תודה רבה לכם, ואני מקווה להסיר את הצעת האי-אמון. תודה.