תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד פה, ואני מושך בדש החולצה של כל אחד ואחד מכם, שלא תגידו שלא ידעתם ולא שמעתם. אני שבוע ימים מתעסק, מיום ראשון, בכפר יעבץ ועזריאל, שנמצאים סמוך סמוך סמוך לקלנסואה, טירה וטייבה. שני יישובים במועצת לב השרון שבהם הילדים לא יוצאים מהבתים, שאנשים חיים בפחד, שקליעים של ירי של משפחות פשע לא רק רוצחים בשוגג אנשים מהחברה הערבית – הקליעים מגיעים לבתים של האנשים בכפר יעבץ. האנשים בכפר יעבץ פונים כל יום למשטרה ולא מקבלים מענה, דוחים אותם בכל שיחה.
אז אני אומר לכל אחד מהקואליציה, במיוחד לשרים ולראש הממשלה ולשר הכושל, השר שלא עושה דבר כדי למנוע את זה, בן גביר: יהיה פה אסון, יהיו פה הרוגים. אני חזרתי מכפר יעבץ, אלי. זה רבע שעה על השעון מנתניה, זה לא נמצא איפשהו בסוף העולם. רבע שעה מנתניה אנשים לא יוצאים מהבתים, ילדים חוששים לצאת לבית ספר, קליעים נכנסים אליהם הביתה, והשר בן גביר, שר שאתם מיניתם אותו, לא עושה שום דבר; לא עונים למכתבים, לא עונים לפניות התושבים, לא עונים לפניות של חבר כנסת.
היה שם צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שהוא תחת המשרד של בן גביר, וגם ממנו לא יצא שום דבר. אז אני מזהיר אתכם, שלא תגידו שלא ידעתם, שלא תגידו שלא שמעתם, שראש הממשלה לא יגיד שלא משכו לו בדש החולצה: יהיה אסון רבע שעה מנתניה, בכפר יעבץ ובעזריאל. עזרו לאנשים, תנו להם לחיות חיים נורמליים. תתעוררו.
231 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.